ב-27 בינואר 2023, ליל שבת, בוצע פיגוע ירי בשכונת נווה יעקב שבצפון ירושלים. שבעה בני אדם נהרגו ושלושה נפצעו. ב-28 בינואר 2023 בשעות הבוקר בוצע פיגוע ירי נוסף בשכונת סלואן במזרח ירושלים. אב ובנו נפצעו. מבצעי  הפיגועים הם צעירים תושבי מזרח ירושלים, שניהם ללא עבר ביטחוני. גורמי ביטחון מעריכים ששני הפיגועים בוצעו, ככל הנראה, בהשראת האירועים בג’נין. עד כה לא פורסמה הודעת גינוי רשמית לפיגועים מטעם הרשות הפלסטינית. ברחבי יהודה, שומרון ורצועת עזה חגגו פלסטינים ברחובות. חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין, גדודי חללי אלאקצא וארגונים נוספים בירכו על ביצוע הפיגועים.

ב-26 בינואר 2023 בשעות הבוקר נכנסו כוחות ביטחון ישראלים למחנה הפליטים ג’נין כדי לעצור מבוקשים, שהיו מעורבים בפעולות ירי נגד הצבא, ואשר תכננו לבצע פיגוע רחב היקף בתקופה הקרובה. במהלך פעילות הכוחות הם נתקלו בהתנגדות עזה שכללה ירי מאסיבי לעברם. במהלך הפעילות נהרגו עשרה פלסטינים. אירועי ג’נין זכו להד תקשורתי נרחב ביותר בקרב הפלסטינים כמו גם בקרב מדינות בעולם, ובעיקר מדינות ערביות/מוסלמיות. ברשות הפלסטינית הוחלט על נקיטה של מספר צעדי תגובה ביניהם הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. מרצועת עה שוגרו חמש רקטות לעבר ישראל.

שנת 2022 בולטת במיוחד בעלייה המשמעותית בהיקף הטרור שבוצע במהלכה. במהלך השנה בוצעו 86 פיגועים משמעותיים. בפיגועים נהרגו 30 בני אדם. 16 פיגועים בוצעו בשטח ישראל. מבין הפיגועים בלטו השנה פיגועי הירי. ברצועת עזה התקיים השנה סבב לחימה אחד באוגוסט 2022 (מבצע “עלות השחר”), במהלכו נפלו בשטח ישראל 946 רקטות ופצצות מרגמה. פרט למבצע שוגרו במהלך השנה עוד 13 רקטות לעבר ישראל (11 רקטות לפני המבצע ושתיים אחריו), במקביל, חלה השנה ירידה משמעותית במספר הפיגועים שבוצעו משטח הרצועה סמוך לגדר הביטחון. כמו כן כמעט ולא אותרו אירועי “אלימות מבוקרת” (“צעדות השיבה”, הפרחת עפיפוני תבערה ובלוני נפץ, פעילות יחידות ההטרדה הלילית).

בתחילת ינואר 2023 השיקה הזרוע הצבאית של חמאס ספר תחת השם “האוטובוסים העולים באש” אותו כתב, לדבריהם, חסן סלאמה, מפקד לשעבר של הזרוע הצבאית של חמאס, המרצה עונש של 46 מאסרי עולם בכלא הישראלי. כמעט במקביל, בסוף דצמבר 2022, התפרסם ספר זיכרונות של אסיר נוסף בסאם אלסעדי, בכיר הג’האד האסלאמי בפלסטין, שנעצר באוגוסט 2022 בג’נין (בעקבות מעצרו נפתח מבצע “עלות השחר”). נראה כי פרסום ספרי האסירים הינו חלק מפעילות הטמעת תרבות השהידים בקרב הציבור הפלסטיני המוצאת ביטויה בהאדרת מבצעי פיגועים ופעולות הטרור שביצעו.

זרוע ההסברה אלעזאא’ם, המזוהה עם מחוז ח’ראסאן של דאעש, הקדישה את המאמר המרכזי במגזין שלה לממשלה החדשה בישראל תחת “עליית הימין הקיצוני בפלסטין והשתיקה לפני הסערה של המוסלמים”. במאמר עיסוק מפורט וחריג בפוליטיקה הישראלית היכול להצביע גם על התעניינות גוברת מצד הארגון בישראל ובקיאות בנעשה בה. יש לציין כי במאמר לא מובע איום ספציפי כלפי מדינת ישראל, אלא מוצגת בו עמדת הארגון כלפי היהודים ככלל והסוגיה הפלסטינית בפרט. עד עתה כמעט ולא הוזכר הנושא הישראלי-פלסטיני במהדורות השונות של המגזין המתמקד בעיקר במרכז ודרום-מזרח אסיה. 

הולדתה של תנועת חזבאללה לא אירעה בעקבות הפלישה הישראלית ללבנון בקיץ 1982 כפי שרבים נוטים לחשוב.
ההחלטה על הקמת התנועה התקבלה באיראן  בשנת 1979 על ידי מועצת הנהגת המהפכה שבראשה עמד האימאם ח’ומיני במטרה לייצא את המהפכה האסלאמית למרחב הערבי.
את תהליך ההקמה הוביל שגריר איראן בדמשק החל מקיץ 1981 ופלישת ישראל ללבנון הייתה קטליזטור להתפתחות חזבאללה.
אנשי התנועה נאמנים לאיראן וזוכים לתמיכה צבאית וכלכלית מאיראן באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה.

בעקבות אישור העצרת הכללית של האו”ם את ההצעה הפלסטינית לבקש חוות דעת משפטית מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (International Court of Justice- ICJ) בנושא “הכיבוש” הישראלי”, החליט הקבינט המדיני ביטחוני בישראל לנקוט בשורה של צעדי ענישה נגד הרשות הפלסטינית. החלטת הקבינט עוררה מחאות וגינויים פלסטינים חריפים. בכירי הרשות הדגישו, כי צעדי הענישה לא ירתיעו אותם וכי הם ימשיכו ואף יגבירו את המאבק המשפטי והדיפלומטי שהם מנהלים נגד ישראל. היו שקראו לשלב את הפעילות בזירה הבינלאומית עם הסלמת “ההתנגדות העממית” בשטח כדרך מאבק נגד צעדי הענישה של ישראל. 

בוקו חראם הוא ארגון אסלאמי קיצוני שהחל את פעילותו בסוף שנות ה-90 ושנות האלפיים בניגריה. בשנת 2016, כשנה לאחר שנשבע אמונים לדאעש, התפצל הארגון לשני פלגים. הפיצול היווה נקודת פתיחה לשורה ארוכה של עימותים בין פלגים אלה, אשר נמשכים גם היום והם גבו מספר רב של הרוגים משני הצדדים.

מכון הסקרים של ד”ר ח’ליל אלשקאקי (PCPSR), פרסם  ב-13 בדצמבר 2022 את סקר דעת הקהל הרביעי לשנה זו. מניתוח הפרק העוסק בנושא תמיכת הציבור הפלסטיני במאבק המזוין נגד ישראל. בתוצאות  הסקר ניתן לזהות בבירור עליה בתמיכת הציבור הפלסטיני  בעיקר ביהודה ושומרון. בולטת העלייה המשמעותית בתמיכה בביצוע פיגועים בשטח ישראל. ממצאים אלה יכולים להעיד על מגמת הקצנה בקרב הציבור הפלסטיני בעיקר ביהודה ושומרון.