שרידי רקטות שנורו לעבר שדרות ויישובי הנגב המערבי מונחים במחסן משטרת ישראל בשדרות. במרכז:
פעילי הג'האד האסלאמי יורים רקטות לעבר ישראל (אלג'זירה, 28 בפברואר 2007).
תוכן עיניינים
1. עיקרים
2. פרק א: אופיו של הטרור הפלסטיני ומאפייני הסיכול בשנת 2007:
א. מאפייני הטרור בשנת 2007 בהשוואה לשנות העימות הקודמות
ב. מאפייני הטרור מרצועת עזה לעומת יהודה ושומרון
ג. פעילות הסיכול של כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון
ד. פעילות הסיכול של מנגנוני הביטחון הפלסטינים ביהודה ושומרון
3. פרק ב: מדיניות הפיגועים ומאפייני הפיגועים של ארגוני הטרור העיקריים:
א. תנועת חמאס
ב. פתח
ג. הג'האד האסלאמי בפלסטין
ד. וועדות ההתנגדות העממית
ה. החזית העממית לשחרור פלסטין
4. פרק ג: מאפייני הפיגועים במתווים השונים:
א. ירי מנשק תלול מסלול (רקטות ומרגמות)
ב. פיגועי התאבדות
ג. פיגועי ירי
ד. פיגועי דקירה ופיגועים "קרים" אחרים
ה. פיגועים באמצעות הנחות מטעני חבלה
ו. פיגועי חדירה והרג
ז. פיגועי חטיפה
ח. תקיפת כוחות צה"ל
5. פרק ד: נפגעי הטרור בשנת 2007:
א. הרוגים כתוצאה מפעולות הטרור
ב. פצועים ונפגעי הלם וחרדה כתוצאה מפעולות הטרור
6. פרק ה: תהליך ההתעצמות הצבאית בהובלת חמאס ברצועת עזה:
א. האצת התהליך בשנת 2007
ב. סדר הכוחות של המערך הצבאי שבשליטת חמאס
ג. המערך התת-קרקעי
ד. אמצעי הלחימה
ה. מערכי הייצור העצמי וההברחה של אמצעי הלחימה
ו. אימונים ברצועת עזה ומחוצה לה
7. פרק ו: הג'האד העולמי וקבוצות אסלאמיות-רדיקליות ברצועת עזה וביהודה ושומרון:
א. מאפיינים כלליים
ב. רצועת עזה: קבוצות אסלאמיות-רדיקליות וגורמים המזדהים עם הג'האד העולמי
ג. יהודה ושומרון: הגברת הפעילות של מפלגת השחרור האסלאמית
8. פרק ח: ארגוני הטרור בזירה הלבנונית:
א. מדיניות הפיגועים של חזבאללה ומאפייני פעילותו
ב. שיקום התשתית הצבאית של חזבאללה
ג. אכוונה וסיוע של חזבאללה לטרור הפלסטיני
ד. התארגנות ופעילות הג'האד העולמי בלבנון
עיקרים
מאפיינים ומגמות של הטרור נגד ישראל בשנת 2007
1. מטרת עבודה זאת היא לנתח את מאפייני הטרור נגד ישראל
בשנת 2007 אשר המשיך להיות גורם מרכזי שהשפיע על סדר היום הפוליטי והמדיני שלה. בעבודה נבחנו מדיניות הפיגועים ומאפייני הפיגועים של ארגוני הטרור הפלסטיניים, של ארגון חזבאללה ושל גורמי הג'האד העולמי הפועלים בלבנון, ביהודה, שומרון ועזה. כמו כן נבחנו בעבודה גורמים שהשפיעו על היקפו ואופיו של הטרור נגד ישראל ונותחו מגמות הטרור בחודשים הראשונים של שנת 2008.
2. להלן מאפייני הטרור העיקריים נגד ישראל בשנת 2007:
א. ירי הרקטות והמרגמות מרצועת עזה המשיך להיות שיטת הפעולה המועדפת של ארגוני הטרור. סה"כ אותרו במהלך
שנת 2007 896 נפילות בשטח ישראל לעומת 946 נפילות
בשנת 2006, שהייתה שנת שיא בירי הרקטות. בשנתיים הללו חלה קפיצת מדרגה בירי הרקטות לעומת השנים 2005-2001, שקדמו להינתקות. מגמת עליה זאת נמשכת גם בשנת 2008. כמו כן חלה בשנת 2007 עלית מדרגה בירי פצצות המרגמה מרצועת עזה ומגמה זו נמשכת גם בשנת 2008. לנשק תלול המסלול רמת קטלניות נמוכה (יחסית לפיגועי ההתאבדות) אולם הוא פוגע באורח חמור בשגרת החיים ובתחושת הביטחון של כ-200,000 אזרחים, תושבי הנגב המערבי.ב. בטרור המתאבדים הפלסטיני, שהיה הדומיננטי בשנות העימות הראשונות, נמשכה מגמת הירידה הרצופה מאז שנת 2002
(בשנת 2007 אירע פיגוע התאבדות אחד באילת, ובשליש הראשון של שנת 2008 פיגוע התאבדות בדימונה. זאת, לעומת ארבעה בשנת 2006, ולעומת 55 פיגועים בשנת השיא 2002).
כמו כן חלה ירידה בולטת במספר פיגועי ההתאבדות שסוכלו ע"י שירותי הביטחון הישראליים. גם במספר ההרוגים כתוצאה מפיגועי ההתאבדות נמשכה מגמת הירידה הרצופה (שלושה הרוגים בשנת 2007 לעומת 15 בשנת 2006 ו-220 בשנת 2002).ג. פיגועי הרג וחטיפה: במהלך שנת 2007 נעשו ניסיונות בודדים של חדירה לישראל מרצועת עזה. מטרתם הייתה לבצע פיגועי הרג בישובים או במוצבי צה"ל הסמוכים לקו הגבול, ולחטוף ישראלים אם תיווצר הזדמנות מבצעית לכך. פיגוע שכזה
(25 באוגוסט) בישוב נתיב העשרה סוכל ע"י צה"ל. כמו כן סוכלו מספר ניסיונות לחטוף אזרחים או חיילים, ברצועת עזה וביהודה ושומרון. בשנת 2008, לעומת זאת, ניכרת מגמה של עלייה בניסיונות לבצע פיגועי הרג, בדימונה (באמצעות מחבלים מתאבדים), ובירושלים (הפיגוע בישיבת הרב קוק), במעברי הגבול ובישובים ויעדים צבאיים הסמוכים לגדר הגבול ברצועת עזה ובשומרון.ד. ביהודה ובשומרון בלטו פיגועי ירי, שניים מהם קטלניים. האחד בוצע סמוך לחברון (28 בדצמבר 2007) במהלכו נהרגו שני חיילי צה"ל שטיילו בעת שהיו בחופשה. בפיגוע נוסף באזור קדומים (29 בנובמבר 2007) נהרג אזרח כתוצאה מירי ממכונית חולפת. בנוסף, בוצעו בשנת 2007 מתווים "פשוטים" יחסית של פיגועים, על רקע חולשתם המבצעית של ארגוני הטרור: פיגועי מטען, פיגוע דקירה (הרוג אחד) ופיגועים "קרים" (השלכת בקבוקי תבערה, יידוי אבנים).
ה. ארגוני הטרור הדומיננטיים המשיכו להיות חמאס ולאחריו הג'האד האסלאמי בפלסטין. בזירה הלבנונית המשיך חזבאללה להימנע מביצוע פיגועים נגד ישראל, תופעה הנמשכת מאז מלחמת לבנון השנייה, ופעילותו התמקדה בשיקום התשתית הצבאית
שלו. גורמי הג'האד העולמי , שהתבססו בלבנון, ביצעו מספר פיגועים נגד ישראל ויוניפי"ל. ביהודה ושומרון לא אותרה
בשנת 2007 פעילות משמעותית של גורמי הג'האד העולמי נגד ישראל.
3. בשנת 2007 נהרגו 13 ישראלים כתוצאה מפעילות הטרור, 7 מהם אזרחים ו-6 אנשי כוחות הביטחון. מספר זה היווה המשכה של מגמת ירידה רצופה במספר ההרוגים מפעולות הטרור, מאז השיא של
שנת 2002 (453 הרוגים). בשנת 2007 נפצעו 291 אנשים (רובם אנשי כוחות הביטחון) כתוצאה מפעולות טרור. לעומת זאת, בשנת 2008 ניכרת מגמה של עלייה במספר ההרוגים כתוצאה מפעולות טרור לנוכח ההסלמה שחלה בטרור מרצועת עזה ושיפור היכולות המבצעיות של חמאס ( עד מחצית מאי נהרגו 25 אנשים , מהם 17 אזרחים ושמונה אנשי כוחות הביטחון).
4. במהלך שנת 2007 הואץ תהליך ההתעצמות של חמאס (ושאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה). במרכזו של תהליך זה עומדות שתי זרועות של חמאס: הזרוע הצבאית (גדודי עז אלדין אלקסאם), העוסקת בפיגועים נגד ישראל ובהערכות מגננתית נגד צה"ל; מערך ביטחון הפנים , שבמרכזו עומד הכוח המבצע (ששולב במשטרה), המשמש כזרוע העיקרית של חמאס לשליטה בזירה הפנימית ומסייע לזרוע הצבאית. תהליך ההתעצמות מצא ביטויו במגוון תחומים: תנופת אימונים (כולל שיגור פעילים לאיראן ולסוריה), שיפור המערך התת-קרקעי, רכש אמצעי לחימה והברחתם לרצועת עזה (בדגש על רקטות תקניות וטילי נ"ט מתקדמים) ופיתוח וייצור אמצעי לחימה (שיפור טווח הרקטות וכושר החדירה שלהן , מטעני חבלה רבי עוצמה, נשק נ"ט ועוד).
5. בזירה הלבנונית בלטה ההתעצמות הצבאית של חזבאללה וגורמי הג'האד העולמי:
א. חזבאללה: בשנת 2007 המשיך חזבאללה להימנע מביצוע פיגועים נגד ישראל ומיקד מאמציו בשיקום תשתיתו הצבאית בלבנון, תוך התאמת דפוסי פעילותו למציאות החדשה שנוצרה בדרום לבנון לאחר מלחמת לבנון השנייה. בולטת במיוחד בניית ארסנל רקטות חדש ומשוקם בדרום לבנון במסגרתו השלים חזבאללה את הצטיידותו במספר הרקטות שהיו בידו ערב מלחמת לבנון השנייה (כ-20,000) ולהערכתנו אף הגדיל את מספרם במידה רבה. ארסנל זה, שנבנה באמצעות איראן וסוריה, מהווה איום משמעותי על עורף ישראל עד גוש דן, וביכולתו להגיע גם
לדרום ישראל.ב. הג'האד העולמי: בשנת 2007 נמשכה הפעילות האינטנסיבית של גורמי הג'האד העולמי לחיזוק והעמקת התשתית שלהם בלבנון. בעקבות הצלחת הממשל הלבנוני לעקור מהשורש את ארגון פתח אלאסלאם ממאחזיו שבמחנה הפליטים נהר אלבארד
בצפון לבנון , עבר מחנה הפליטים עין אלחלווה שליד צידון להיות המוקד העיקרי להתארגנות ולפעילות של גורמי הג'האד העולמי. בשנת 2007 ותחילת שנת 2008 ביצעו גורמי הג'האד העולמי מספר פיגועים נגד ישראל ויוניפי"ל במסגרתם בלט ירי רקטות לעבר קריית שמונה (יוני 2007) ושלומי (ינואר 2008).
גורמים שהשפיעו על מדיניות הטרור הפלסטיני, היקפו ואופיו בשנת 2007
6. מדיניות הטרור של חמאס (ושאר ארגוני הטרור), כמו גם היקפו ואופיו של הטרור, הושפעו בשנת 2007 בעיקר מפעילות הסיכול של כוחות הביטחון הישראלים ומההתפתחויות הדרמטיות שחלו בשנה זו בזירה הפנים-פלסטינית. שני גורמי יסוד אלו ממשיכים להשפיע על מגמות הטרור הפלסטיני גם בשנת 2008.
7. הצלחות פעילות הסיכול והמנע של כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון עמדו ביסוד המשך המגמה של ירידה בהיקף הטרור ובמידת חומרתן. לעומת זאת, ברצועת עזה, שם אין בנמצא נוכחות רצופה של כוחות הביטחון הישראלים, נמשך ירי הרקטות והמרגמות ברציפות ובהיקף גבוה לעבר יעדים אזרחיים וצבאיים בשטח ישראל. בשנת 2008 התגברו מגמת העלייה בהיקף ירי הרקטות, ותהליך שיפור איכות הרקטות שבידי ארגוני הטרור. גדל טווח הירי שלהם, שופרה "איכות" הפיגועים המתבצעים מרצועת עזה ועלה מספר ההרוגים הישראליים כתוצאה מפעילות הטרור ברצועה.
8. במסגרת זאת:
א. ביהודה ושומרון, קיימו כוחות הביטחון פעילות אינטנסיבית של סיכול ומנע, שכללה מעצר מבוקשים, חשיפת אמצעי לחימה והריגת פעילי טרור זוטרים ובכירים, שגילו התנגדות למעצרם. פעולות הסיכול המוצלחות, יחד עם השלמת קטעים רבים מגדר הביטחון, הביאו להמשך מגמת הירידה בטרור המתאבדים. חולשתם המבצעית של ארגוני הטרור אילצה אותם "להסתפק" במקרים רבים בפיגועים "פשוטים" יחסית כמו ירי נק"ל, פיגועי דקירה, הטמנת מטענים, זריקת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים. פעילות מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, למרות חוסר יעילותה, תרמה גם היא לקשיים שניצבו בפני פעילות חמאס ושאר ארגוני הטרור ביהודה ושומרון.
ב. ברצועת עזה, שנותרה מוקד הטרור העיקרי נגד ישראל, הגבירו כוחות הביטחון הישראליים את רמת האינטנסיביות של פעילות הסיכול והמנע במחצית השנייה של שנת 2007. פעילות זאת לא כללה מבצעים רחבי היקף אלא תקיפות מהאוויר ופעילויות קרקעיות מוגבלות, מאותרות בזמן ובמרחב. אלה כללו: סיכול ממוקד של פעילי טרור; תקיפת מחסני נשק ותחמושת, סדנאות ומחרטות המשמשות ליצור אמצעי לחימה; תקיפות חוליות שיגור; תקיפת בסיסים ומשרדי טרור; מעצר חשודים וחשיפת מנהרות שנועדו להברחת אמצעי לחימה. פעילות צה"ל ברצועה הקשתה על הוצאה לפועל של פיגועים אולם לא בלמה את הגידול בירי הרקטות ולא עלה בידה לבלום את תהליך התעצמות חמאס ואת השיפור שחל ביכולות המבצעיות שלה (כפי שהומחש בחודשים הראשונים של שנת 2008).
9. גורם חשוב נוסף שהשפיע על מאפייני הטרור הפלסטיני בשנת 2007 ועל מגמותיו היה ההתפתחויות הדרמטיות בזירה הפנים-פלסטינית, בצד המשך התהליך המדיני ששיאו בועידת אנאפוליס (27 בנובמבר). במרכז ההתפתחויות בזירה הפנים-פלסטינית עמד קרע חריף בין חמאס לפתח, אשר שיאם בהשתלטות חמאס על רצועת עזה לאחר שורה של תקריות אלימות (יוני) 1 ודיכוי אלים של פתח ומנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. בעקבות ההשתלטות הוקמה ברצועת עזה ישות פלסטינית שבשליטת חמאס ("חמאסטאן") המצויה בעימות מתמשך עם הרשות הפלסטינית, שבראשות אבו מאזן.
 |
 |
|
ניתוץ סמלי פתח והרשות הפלסטינית: לוחמי חמאס דורכים על תמונתו של אבו מאזן (רויטרס, 15 ביוני 2007. צלם: אבראהים אבו מצטפא) |
הקרע בקרב הפלסטינים (אתר האינטרנט של הג'האד האסלאמי בפלסטין, 14 ביוני) |
10. האירועים הדרמטיים שהתחוללו ברצועת עזה החלישו את
הרשות הפלסטינית שבהנהגת אבו מאזן, פגעו ביכולתה לקדם תהליך מדיני אפקטיבי מול ישראל, ואפשרו לתנועת חמאס לכפות על הזירה הפלסטינית את סדר היום שלה. סדר יום זה מבוסס בעיקרו על
אי הכרה במדינת ישראל וניהול אסטרטגיה של טרור מולה, כדרך המועדפת להשגת מלוא שאיפותיה (חיסול מדינת ישראל והקמת מדינה פלסטינית אסלאמית על חורבותיה). הישות הפלסטינית שבראשות חמאס הנבדלת באידיאולוגיה ובמדיניות מזו שבראשות
אבו מאזן, מצאה עצמה מבודדת בקהילה הבינלאומית ואף בעולם הערבי (למעט איראן וסוריה המעניקות לה גיבוי מדיני וסיוע צבאי וכספי).
11. מדיניות הטרור של תנועת חמאס, הנהנית מחופש פעולה חסר תקדים ברצועת עזה, מושפעת מהמתח הבלתי פוסק בין שני גורמים:
מחד גיסא, מחויבויותיה הממשלתיות, מאלצות אותה לתת מענה לצרכי האוכלוסייה ולהתמודד עם האיומים הפנימיים והחיצוניים על רצועת עזה; מאידך, מטרותיה האסטרטגיות-מדיניות והאידיאולוגיה שלה מחייבות אותה להמשיך ולממש את הזהות הג'האדית שלה באמצעות פעילות טרור מתמדת נגד ישראל, גם כאשר זו פוגעת בעליל באוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה 2.
12. המענה של חמאס למתח בסיסי זה היה קיום רצף של פיגועים (שבמרכזם ירי רקטות ומרגמות), תוך הקפדה שהללו יתבצעו במינון הנכון, שיאפשר לחמאס לשלוט על גובה הלהבות ולמנוע גרירת ישראל למהלך צבאי נרחב ברצועה, שבו חמאס אינה מעוניינת. בו בזמן קידמה חמאס תהליך מואץ של התעצמות צבאית, הנמצא עדיין
בעיצומו, שנועד לאפשר התמודדות יעילה עם צה"ל כאשר יכנס לרצועה, תוך השראה מהישגי חזבאללה בלבנון במלחמת לבנון השנייה. תהליך זה התאפשר בשל הסיוע האיראני והסורי לחמאס ולשאר ארגוני הטרור ובשל חוסר האפקטיביות של הממשל המצרי, אשר לא מנע הכנסת אמצעי לחימה וכספים לפעילי טרור לרצועה דרך תשתית המנהרות של ציר פילדלפי ומעבר רפיח.
1 ב-15 ביוני 2007 השלימה חמאס את כיבושה של הרצועה עם השתלטותה על "המרובע הביטחוני" במערב העיר עזה בו היו מרוכזים מפקדות מנגנוני הביטחון ומוסדות השלטון של ממשל אבו מאזן. סה"כ נהרגו במהלך העימותים למעלה מ-100 אנשים, פעילי טרור ואזרחים, ונפצעו כמה מאות.
2 הפיגועים נגד המעברים דרכם עוברים סחורות ודלקים לרצועה מהווים דוגמה לכך. ירי הרקטות לעבר תחנת הכוח באשקלון, המספקת חשמל לרצועה, מהווה דוגמה נוספת.
לראש העמוד לתוכן העניינים למסמך המלא בפורמט PDF (4023KB)