"ייצוא" אידיאולוגיה רדיקאלית של המהפכה האסלאמית באיראן: ניתוח ספרון בשם "אלג'האד" (מלחמת הקודש), שנתפס ב"מלחמה לבנון השנייה" אצל אנשי ה"חזבאללה", פרי הגותו של מנהיג איראן, ח'אמנא'י. בספרון, שיצא לאור בלבנון, מוצגת אידיאולוגיה שבמרכזה עומדים ה"ג'האד" וה"שהאדה" (מות הקדושים למען אללה) ומובאות בו דוגמאות מהניסיון שנרכש ע"י "משמרות המהפיכה" באיראן. אידיאולוגיה זאת מופצת ומוטמעת בקרב ה"חזבאללה" והעדה השיעית בלבנון¹.

כללי

במהלך "מלחמת לבנון השנייה" נתפסו אצל אנשי ה"חזבאללה" במארון אלראס ארבעה עותקים של ספרון בו 64 עמודים בשם "הג'האד" (מלחמת הקודש של המוסלמים בכופרים). הספרון מנתח את משמעותו האסלאמית הדתית של ה"ג'האד" על בסיס תפיסת העולם של מנהיג המשטר האיראני, עלי ח'אמנא'י. להערכתנו, ספרון זה, על פי תוכנו, נועד במקורו לכוחות המזוינים של איראן, בדגש על "משמרות המהפכה" המוזכרים בציטוטים הרבים של ח'אמנא'י ².

הספרון, שאין בו ציון שם המחבר או העורך, יצא לאור בשנת 2004 ע"י "מרכז התרבות [על שם] האמאם ח'מיני" , מחולל המהפכה האסלאמית באיראן. הסניף הראשי בלבנון של מוסד זה (שמרכזו באיראן) היה ממוקם, כפי שמופיע בעמוד השער האחורי, ב" חארת חריכ ", שבפרבר הדרומי השיעי של בירות ³( מעוז ה"חזבאללה", שהופצץ קשות ע"י חיל האוויר הישראלי בעת "מלחמת לבנון השנייה").

כתובתו של "מרכז התרבות [על שם] האמאם ח'מיני" בחארת חריכ, שבדרום ביירות (עמוד השער האחורי של הספרון)

הימצאותו של הספרון בכמה עותקים בקרב "דרגי השטח" של ה"חזבאללה", בקו הקדמי של המוצבים, עשוי להעיד כי הוא משמש עבורם כספר הדרכה אידיאולוגי אסלאמי מוסמך, מה גם שבפועל משמש חסן נצראללה כנציג הבכיר של ח'אמנא'י בלבנון ובעבר אף נשא בתואר פורמאלי של "הנציג ההלכתי" של ח'אמנא'י בלבנון. ⁴הספרון מכיל ציטוטים רבים של ח'אמנא'י, המתואר בספרון כ"ולי" ⁵ וכ"אמאם", שני תארים שמשמעותם מי שעומד בראש המוסלמים (השיעים). הספרון בנוי ככתב הגות אסלאמי שיעי אידיאולוגי המצטט פסוקים מהקוראן ומסורות שיעיות, על מנת לתת גושפנקא הלכתית לתפיסת ה"ג'האד" (מלחמת הקודש) של המנהיג ח'אמנאי.

ככלל, הספרון רואה בג'האד דוקטרינה ודרך פעולה, שבאמצעותן יכול מוסלמי "להקריב חייו למען אללה ולהגיע לגן עדן" . פסגת ה"ג'האד" הינה ה"שהאדה" , מות הקדושים למען אללה , שהינו "פרס" הניתן ללוחם המוסלמי שנהרג בשדה הקרב. יצוין כי "הג'האד" וה"שהאדה" הינם שני מרכיבים מרכזיים בתפיסת עולמו האסלאמית דתית של מייסד המהפכה האסלאמית באיראן, האיאתאללה ח'מיני ושל יורשו המנהיג עלי ח'אמנא'י. תפיסת עולם אסלאמית רדיקאלית זו מופצת ומוטמעת בלבנון בקרב ה"חזבאללה" בפרט ובקרב העדה השיעית בכלל, באמצעות פעולות אינדוקטרינציה אינטנסיבית (ה"דעוה"). היא מהווה להערכתנו את התשתית האידיאולוגית האסלאמית-דתית, שעל ברכיה מתחנכים הכוחות המזוינים באיראן, לרבות "משמרות המהפכה", ולוחמי ה"חזבאללה" בלבנון ⁶.

מאפיינים ייחודיים בתפיסת הג'האד של ח'אמנא'י

האידיאולוגיה של ח'אמנא'י רואה בג'האד דוקטרינה ודרך פעולה כאחד . לעומת זאת, על פי תפיסת העולם של האסלאם הסוני המסורתי , הג'האד נחשב כדרך פעולה בלבד ואין הוא עומד במרכז תפיסת עולמו, למעט באידיאולוגיה של ארגונים סונים אסלאמיים רדיקליים כגון "אלקאעדה" ו"מפלגת השחרור האסלאמית" ("חזב אלתחריר אלאסלאמי").

ח'אמנא'י המטיף לאידיאולוגיה בה תופס הג'האד מקום מרכזי , אינו עושה זאת רק כאיש דת מוסלמי-שיעי , אלא גם כמנהיג המשטר האיראני, לרבות המפקד העליון של הכוחות המזוינים של איראן . לפיכך יש בידו יכולת ממלכתית להקצות משאבים ניכרים לשם מימוש תפיסת עולמו והפיכתה לממשות . לעומת זאת, באסלאם הסוני רק הח'ליף, ראש המאמינים (שאינו קיים בימינו) רשאי להכריז על ג'האד ועד כה אף מדינה ערבית לא חרטה על דגלה את הג'האד כאסטרטגיה .

תפיסת עולם זאת של ח'אמנא'י "מיוצאת" ללבנון במגמה להטמיע אותה בקרב העדה השיעית ולהפוך את ה"חזבאללה" לנושא הדגל של מימוש תפיסת הג'האד האיראנית , מעין שלוחה לבנונית של הכוחות המזוינים של איראן. בראיית האיראנים ארגון ה"חזבאללה" בלבנון הינו הדוגמא הבולטת (והיחידה) של הצלחת "ייצוא" המהפכה האסלאמית באיראן , דוגמא המקרינה גם לרחבי העולם הסוני (בקרבו זוכה חסן נצראללה, מנהיג ה"חזבאללה", בעקבות המלחמה בלבנון, להערצה עממית רבה בהיותו נתפס כמנהיג "ערבי" שהצליח לעמוד מול צה"ל) ⁹.

נספח

כללי

הספרון בנוי מהקדמה, חמישה פרקים ופרק מסכם. הספרון, שאין בו ציון שם של מחבר או עורך, יצא לאור ב-2004. תפיסת העולם של ח'אמנאי, המוצגת בהרחבה בספרון, מושתתת על מסורת שיעית ידועה של עלי, "אמיר המאמינים" והח'ליף המוסלמי הרביעי הנחשב כמייסד ה"שיעה" וכיורשו החוקי של הנביא מחמד בעיני מאמיניה. מסורת זו, המשמשת מוטו לספרון, מובאת כבר בתחילת ה"הקדמה": " הג'האד [הנו] אחד משערי גן-עדן, אותו פתח אללה לנאמניו הנבחרים" [קרי -הג'האד נקבע ע"י אללה כמסלול היוקרתי ביותר להגיע לגן עדן].

"..הג'האד [הינו] אחד משערי גן-עדן..."

מכיוון שהג'האד הוא המסלול המועדף של המאמינים להגיע לגן עדן, כפי שאללה קבע, הרי שעל כל מוסלמי (שיעי וסוני כאחד) לשאוף להשתתף בו. השאיפה להגיע לגן עדן יוצרת את המוטיבציה להתגבר על קשיי העולם הזה ולהצטרף לג'האד מרצון ובהכרה מלאה . אולם, מבהיר הכתוב, רק לוחמים יחידי סגולה יכולים להתגבר על הקשיים של חיי העולם הזה - הנתפסים כמעין "מחסום פסיכולוגי" - ולהצטרף לג'האד. לכן, שערי גן עדן נפתחים רק עבור נאמניו הנבחרים של אללה (עמ' 6). לפיכך הספרון משבח ומהלל את ה"מג'אהדין (לוחמי מלחמת הקודש המוסלמית בכופרים) ואת "העונג של השתייכות לכוחות המזוינים" ( שם ).

בדברי ההקדמה שלו, ובספרון כולו, מטיף ח'אמנא'י לג'האד ברוח האסלאם המסורתי, המתבסס על הקוראן, בשילוב עם מסורות שיעיות. זאת, במגמה שתפיסת העולם שלו תתקבל גם על דעתם של מוסלמים סונים.

מטרות הג'האד: לרצות את אללה ולשאוף למות מות-קדושים למענו

הפרק הראשון של הספרון מציב את מטרות הג'האד , לא רק ברמה האסטרטגית אלא גם ברמה המעשית-טקטית . ברמה האישית נועד הג'האד לרצות את אללה, קרי- לג'האד יש משמעות אסלאמית-דתית מובהקת. להיות לוחם במסגרת ה"ג'האד" אינו רק שירות צבאי גרידא אלא גם שירות דתי של מוסלמי המהווה מילוי מצווה דתית למען אללה, וזהו מעשה שאין למעלה ממנו.

המוסלמי הממלא מצווה דתית זאת שואף "למות מות קדושים למען אללה" ("שהאדה") , שמתוארת כמעין "פרס", לו ראוי הלוחם המוסלמי נוכח המאמץ הרב שהוא עושה במסגרת פעילותו נגד האויב בשדה הקרב. כלומר, "מות הקדושים" הוא בעצם פסגת הג'האד . ואכן, בהקשר זה מתייחס הכתוב למשמעות הג'האד, בהזכירו את המונח הקוראני (סורת אלבקרה, פסוק 52) "אחד משני המעשים היפים ביותר". עפ"י הפרשנות המוסלמית המקובלת, המצוינת בחוברת בהקשר זה (עמ' 14), שני המעשים הללו, המהווים תוצאה של הג'האד, הם "ניצחון" או "מות קדושים למען אללה בעת קרב" ("נצר או אסתשהאד" ¹¹) [ובימינו, לרוב תאור ביצוע פיגוע-התאבדות או תוצאתו המקווה].

הג'האד מתואר גם כתפיסת עולם חברתית , שנועדה לשרת את אושיות החברה ולא רק את הפרט, המהווה חלק ממנה. אושיות אלה הן: ראשית, אדיקות דתית לשמה תוך הקפדה מלאה על קיום מצוות הדת לרבות בתחום דיני העונשין המחמירים, הן ברמת הפרט והן ברמת החברה ¹²; שנית, עצמאות והגנה על המולדת , כדי לסכל את "חמדנות האימפריאליסטים", ע"י "הכוחות המזוינים [המוסלמים] המיומנים". שלישית, לוחם הג'האד מצווה גם לפעול כמיטב יכולתו לביטול הקיפוח , לא רק בתחומי מדינתו אלא עליו לצאת לעזרת המקופח באשר הוא ולהשכין צדק חברתי, ללא קשר לשיקולים של גבולות גיאוגרפיים.

ארגון ומשמעת במסגרת הג'האד

הפרק השני עוסק בארגון ומשמעת במסגרת הג'האד, בהיותם עמודי התווך של חיי הצבא. עפ"י הכתוב (עמ' 23-33), אי שמירת הסדר והמשמעת בקפדנות גורמת לשפיכות דמים מיותרת, בשעה ששפיכות דמים מוצדקת רק עבור מטרה נעלה, קרי- מוות בקרב. זאת ועוד, המציאות המשתנה מחייבת "התאמה תמידית של המבנה הארגוני" כדי לענות על צרכי הצבא. בהקשר זה מדגיש הכתוב, כי שמירה על ההיררכיה הצבאית הנה "משימה דתית". לפיכך, סולם הדרגות אינו סותר את האחווה בין אנשי הצבא, הואיל וכולם נמנים עם "צבא האסלאם".

בכך ניתן ביטוי נוסף למשמעות ולחשיבות האסלאמית-דתית של השירות בצבא ועל הצורך בשמירת המסגרת הצבאית, דבר הבא לידי ביטוי מובהק במסגרת הצבאית הממושמעת שבה פועל ארגון ה"חזבאללה".

מרכיבי העוצמה של לוחמי הג'האד

האסלאם האמיתי הוא אסלאם מהפכני

אחד ממרכיבי העוצמה של לוחמי הג'האד הינו " התחושה המהפכנית ". עפ"י הכתוב, "האסלאם האמיתי הוא אסלאם מהפכני ", שאיננו מקבל כניעה ואינו משלים עם קיפוח אלא קורא-תגר עליהם. אסלאם שכזה הוא "הסיבה לניצחונות שהושגו, הן בעידן הנוכחי והן בזמנים אחרים" (עמ' 34). מרכיב נוסף הנו "הדבקות בעקרון של 'שלטון חכם הדת' ("ולאית אלפקיה")", שהוא הבסיס האסלאמי-אידיאולוגי שיצר האמאם ח'מיני, המהווה את בסיס השלטון באיראן מאז כינון המהפכה האסלאמית ב-1979 והמתקיים גם ע"י יורשו, ח'אמנא'י.

הצורך במוכנות מתמדת לג'האד

הספרון מציין מספר היבטים הנוגעים לתחום המוכנות הכוללת . בהקשר לכך מוזכר ההיבט המוראלי-נפשי הבנוי מכמה רבדים. הראשון בהם הוא "תחושת האחריות", קרי: גילוי אכפתיות לגורלם של המוסלמים והמקופחים [כינוי מקובל לשיעים] עלי-אדמות . על פי הכתוב, אדם אדיש אינו אדם מועיל, גם אם הוא בעל מוכנות מלאה בתחומים אחרים. הרובד השני דן בצורך בחינוך עצמי . הכוונה ל"חינוך הנפש" של הפרט המוסלמי לשם התאמתה לתפיסות המוסר וההתנהגות האסלאמית וכדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים הניצבים לפניה.

במסגרת זאת מדגיש הספרון את החשיבות שבגילוי "אורך רוח ועמידה איתנה" בפני האויב, בצטטו את דברי ח'מאנא'י: " על כל אחד מ[אנשי] כוחות משמרות [המהפכה] להגיע [למצב שבו] אפילו יוותר יחיד לגמרי בשדה הקרב, [שומה עליו] לעמוד איתן בהתמודדו עם כל כוחות העולם..." [עמ' 45].

ההיבט החומרי וההיבט הרוחני במסגרת המוכנות הצבאית המתמדת: איכות קודמת לכמות

בהקשר זה מצוטטים דבריו של ח'אמנא'י לפיהם על אנשי "משמרות המהפכה" לרכוש השכלה צבאית מתאימה על מנת להתגבר על נקודות התורפה שלהם.

אולם לצד ההכשרה הצבאית נדרשות מהלוחם האסלאמי גם מיומנויות נוספות, שאחת מהן הינה הבנת תהליכים מדיניים . הבנת התהליכים הללו הינה חלק מהתודעה הדרושה לשם חיזוק הכוחות המזוינים (בדגש על "משמרות המהפכה") ועל מנת לסייע להם למלא את משימותיהם (עמ' 52-51). זאת ועוד, הידע הפוליטי , כנאמר בספרון, מהווה חלק מההשכלה הדתית , האמורה להיות נחלת הכלל. בהקשר זה מציין ח'מאנא'י כי " על כל אחד מאנשי משמרות [המהפכה] להיות דתי" (עמ' 52).

הספרון מצטט את דבריו של ח'מאנא'י לפיהם עדיף ש"משמרות המהפכה" ימנו רק כמה חטיבות, שתהיינה מצוידות בציוד צבאי מודרני וחדורות אידיאולוגיה ותודעה פוליטית, בהדגישו כי הדבר עדיף על הקמת "50–60 חטיבות" שלא תהיינה איכותיות (עמ' 50-49). הניסיון האיראני של "משמרות המהפכה", מראשיתה של המהפכה האסלאמית באיראן, משמש איפא כמודל לחיקוי בספרון היוצא לאור בלבנון והמופץ בקרב לוחמי ה"חזבאללה" בלבנון.

שמירה על כללי המוסר האסלאמי

הפרק החמישי והאחרון בספרון דן ב"דרך הפעולה" הנחוצה להצלחת הג'האד. דרך הפעולה חייבת להיות מרוסנת, מאופקת ומוסרית. על מנת שפעולה צבאית – "בפרט שהיא מהפכנית" – תהיה אפקטיבית, עליה להתבסס על אינטראקציה בין הלוחמים לבין הציבור המוסלמי . לפיכך, יש צורך בגילוי רגישות רבה כלפי הציבור כדי למנוע היווצרות תדמית מעוותת של הצבא, דבר שירחיק את הציבור מהרצון ליטול חלק בג'האד (עמ' 58-57).

חשיבות ה"הקרבה העצמית" במסגרת "הג'האד"

מרכיב מרכזי של ה"ג'האד" הינה ה"הקרבה העצמית" ("אלתצ'חיה") בהיותו הבסיס לפעילות צבאית. "ההקרבה העצמית" במהלך פעילות צבאית יוצרת מוטיבציה ושאיפה למות מות קדושים למען אללה ("חב אלשהאדה").

סיכום: משמעות הג'האד וחשיבותו בהקשר האסלאמי האוניברסאלי

הספרון מסתיים בפנייה נרגשת ודרמטית, בגוף ראשון, ל"מאמין, לוחם מלחמת הקודש בכופרים", להתגאות בכך, שהוא הנו "גורם העוצמה באשר להשכנת האמת על כנה והכרתת השקר" (עמ' 62). זהו ביטוי המתאר, למעשה, את המטרה העיקרית של בשורת האסלאם האוניברסאלית, אליבא דח'אמנא'י. לכן, נמסר לאותו "מאמין-לוחם", כי הוא מהווה חלק מהאסלאם המהפכני הדוגל ב"ביטול הקיפוח", ומעודד את העמים השונים [מוסלמים ושאינם מוסלמים] להסיר מעליהם את ה"שתלטנות [קרי- שלטון זר]".