מימון הטרור

תשתית אתרי האינטרנט של "הג'האד האסלאמי בפלסטין" וס

להמשך קריאה...

שיווק" הטרור באמצעות האינטרנט: בפסגת "חברת המידע" בתוניס, שנועדה לקבוע כללים להסדרת השימוש באינטרנט, הסתמך שה"ח סילבן שלום, בין השאר, על לקט מידע של "מרכז המידע למודיעין ולטרור" אודות אתרי האינטרנט של תנועת ה"חמא"ס"

בפסגת תוניס נחלה ישראל ניצחון דיפלומטי כאשר סוגיות המאבק בטרור באתרי האינטרנט נכללה בהודעה המסכמת של הפיסגה. תנועת ה"חמא"ס", מצידה, דיווחה על כך באתרי האינטרנט שלה ואף ציינה כי השר שלום הסתמך בדבריו על לקט שהתפרסם באתר האינטרנט של "המרכז למורשת מודיעין".
להמשך קריאה...

נציג תנועת ה"חמא"ס" בלבנון הגיב על לקט המידע בדבר "שיווק" מסרי טרור באמצעות תשתית האינטרנט של ה"חמא"ס"

בתגובתו העלה טענה שקרית כי המדובר באתר אינטרנט "פרטי" ולא באתר רשמי. לטענת ה"חמא"ס" פרסום הלקט הינו חלק מ"מסע הסתה ציוני" נגד סוריה בעיתוי בו ישראל תוקפת את ה"חמא"ס"
להמשך קריאה...

"קואליציית הצדקה": ארגון גג של למעלה מ-50 קרנות אסלאמיות ברחבי העולם, המנתב כספים למוסדות "חמא"ס" ב"שטחים"

(קובץ מסמכי שלל נוספים, השלמה ללקט המידע מה – 6 דצמבר 2004)
להמשך קריאה...

צעד חשוב במאבק נגד מימון הטרור מאירופה

בית המשפט בגרמניה קיבל את עמדת הממשלה והורה לאסור את פעילות הסניף הגרמני של "קרן אלאקצא", קרן גיוס כספים של ה-"חמא"ס", המפעילה סניפים גם בבלגיה ודנמר
להמשך קריאה...

המאבק נגד מימון הטרור: ארה"ב הכלילה את אגודת הצדקה "אלאחסאן", הנדבך המרכזי בתשתית האזרחית של "הג'האד האסלאמי בפלסטין" ב"שטחים", בצו הנשיאותי 13224, המורה על הקפאת נכסיה.

משמעות צעד תקדימי זה הינה שלראשונה נכללת "אגודת צדקה" פלסטינית הפועלת ב"שטחים" בצו הנשיאותי האמריקאי, המשמש כלי מרכזי במאבק נגד מימון הטרור.
להמשך קריאה...

פרסומים משנים קודמות

20172016201520142013201220112010200920082007200620052004

מימון הטרור

ארגון טרור חייב שיהיו לו מקורות מימון כדי לממן ולממש את כלל פעילותו ומטרותיו. בלא מקורות מימון יתקשה הארגון להתקיים ולהוציא לפועל את מטרותיו. ללא מימון לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם, לציידם ולהכין ולשמור על תשתית סבירה לפעולתו.

ניתן לחלק את מימון הטרור לשתי מטרות עיקריות: מימון פעולת טרור ממוקדת בעלת מטרה ברורה. במקרה זה הפעילות הפיננסית תהא מוגבלת בהיקף, בסכומים ובזמן. או מטרה רחבה יותר של הקמה, שמירה והזנה של תשתית הטרור מבנה ארגוני, רכש, הוצאות שוטפות, תשלום משכורות וכדומה. במקרה זה הפעילות הפיננסית אינה מוגבלת בזמן, בתקרה או היקף פיננסי.

מרבית סכומי הכסף למימון הטרור מגיעים ממדינות תומכות טרור שבהן בולטת איראן (אשר מעורבת במימון טרור של חזבאללה, חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין). בנוסף לכך ברשות ארגוני הטרור מקורות מימון נוספים. לכמה מהם יש הכנסות מכספי פשיעה (חזבאללה), מכירת מוצרי נפט וגביית מיסים מהאוכלוסייה (דאעש). ארגונים אחרים עושים שימוש למימון הטרור בכספים שהושגו ממקורות כגון תרומות, קרנות צדקה, רווחי מסחר וכדומה, שהופנו למימון טרור.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות סיכול ערוצי מימון הטרור כחלק מן המאמץ לסכל פעילות טרור. בעקבות פיגועי ה־11 בספטמבר 2001, תפס המאבק הבינלאומי במימון טרור תאוצה והוחלט לשלב את המאבק הבינלאומי בטרור במאבק במימון טרור ואף לייעל אותו באמצעות חקיקה ופעילות סיכול. אולם ככל שהמאבק בפעילות מימון הטרור גובר שיטות מימון הטרור והופכות למתוחכמות ומגוונות יותר, דבר המקשה על  המעקב אחר מקורות מימון הטרור והניסיונות להיאבק בהם.