הסכסוך הישראלי פלסטיני

עדכון ממצאי זהות ההרוגים באירועי "צעדת השיבה הגדולה"

במסגרת אירועי "צעדת השיבה הגדולה" דיווח משרד הבריאות ברצועת עזה, כי ארבעים בני אדם נהרגו מאז 30 במרץ 2018, מועד תחילת ההפגנות האלימות במסגרת "צעדת השיבה הגדולה" (עדכני ל-25 באפריל 2018) . יודגש, כי משרד הבריאות הפלסטיני, שעל נתוניו מסתמכים כלי תקשורת בישראל ובעולם, אינו מפלח את ההרוגים ואינו עושה אבחנה בין אזרחים ללא שיוך ארגוני לבין פעילי טרור
להמשך קריאה...

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני ( 24-17 באפריל 2018)

ב-20 באפריל 2018 יום השישי הרביעי מאז תחילת אירועי "צעדת השיבה הגדולה", הפגינו כ-10,000 פלסטינים בחמישה מוקדים מרכזיים לאורך גבול הרצועה. למרות הירידה במספר המשתתפים גברה האלימות בהפגנות וגברו הניסיונות לפגוע בחיילי צה"ל. ביהודה ושומרון ממשיך הציבור הפלסטיני להימנע מביטויי הזדהות יוצאי דופן עם הרצועה, גם לרגל אירועים מיוחדים. אירועי "יום האסיר" הפלסטיני צוינו השבוע בהיקף מוגבל ללא אירועים מיוחדים. בתחום הפיגועים ראוי לציין סיכול ניסיון להבריח מטען חבלה רב עוצמה, שהוסלק בגג משאית אשר עברה לשטח ישראל (דרך מעבר ריחן).
להמשך קריאה...

פעילות אינטנסיבית של הרשות הפלסטינית לרישום קרקעות פלסטיניות ביהודה ושומרון בטאבו, כאמצעי משפטי להוכחת בעלות עליהם בבתי המשפט, ובכלל זה בבתי משפט ישראלים

בשנה האחרונה מגלה הרשות הפלסטינית פעלתנות רבה לקידום הסדרי רישום בטאבו של קרקעות ביהודה ושומרון. פעילות זאת מתבצעת ע"י הרשות להסדרת (רישום) האדמות והמים, גוף הפועל במסגרת רשות המקרקעין, הכפופה לממשלה הפלסטינית (העומד בראשה נהנה ממעמד של שר). דגש מיוחד מושם על רישום הקרקעות בטאבו בשטחי C ובאזור ירושלים.
להמשך קריאה...

חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (16-11 באפריל 2018)

אירועי יום השישי השלישי ל"צעדת השיבה הגדולה" התקיימו השבוע בעצימות נמוכה יותר ומספר הנפגעים היה קטן מאשר בשבועות הקודמים. בלטה בהפגנות  השבוע  היעדרותם של חברי ההנהגה הבכירה של חמאס. בעקבות ההפגנות ובחסותן עלה מספר הפיגועים וניסיוניות הפיגועים מרצועת עזה. צה"ל חשף מנהרת טרור התקפית מזרחית לג'באליא. המנהרה, שהגיעה לשטח ישראל הייתה אמורה לשמש לביצוע פיגוע. ביהודה ושומרון שרר שקט יחסי. בסעודיה נערכה ועידת פסגה של ראשי מדינות הליגה הערבית. בנאום שנשא אבו מאזן הוא הדגיש, כי ירושלים המזרחית "הייתה ותישאר לעד בירת מדינת פלסטין". דברים דומים אמר גם בוועידת ירושלים האסלאמית הבינלאומית ה-9  שנערכה בראמאללה בחסותו.
להמשך קריאה...

"צעדת השיבה הגדולה": אירועי 13 באפריל 2018

נראה, כי חמאס ומארגני האירוע יעשו מאמץ לשמר את המתיחות בגבול רצועת עזה לפחות עד ל-15 במאי 2018 ("יום הנכבה"). יתכן שאירועי יום השישי הקרוב (20 באפריל 2018 ) שהוכרזו כאירועים המוקדשים להרוגים ולאסירים הפלסטינים, נושא זה הקרוב לליבם של פלסטינים רבים, יצליח להניע יותר מפגינים להגיע לגדר ביטחון ברצועת עזה ואולי אף יניע את תושבי יהודה ושומרון לקיים אירועים מקבילים.
להמשך קריאה...

אירועי "צעדת השיבה הגדולה" על גבול רצועת עזה

לאחר הכנות, שנמשכו כחודשיים, החלו ביום שישי 30 במרץ 2018 ("יום האדמה") אירועי "צעדת השיבה הגדולה".
להמשך קריאה...

הסכסוך הישראלי פלסטיני

הסכסוך הישראלי פלסטיני הינו סכסוך בעל אופי לאומי, בין שני עמים היושבים בארץ ישראל: העם היהודי והעם הפלסטיני. הסכסוך הישראלי פלסטיני נמשך כבר למעלה ממאה שנה והוא אחד הסכסוכים הבולטים והמרכזיים בעולם. שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני עמוקים והם נעוצים עוד במאה ה-19, עם עליית התנועות הלאומיות בעולם, ובכללם התנועה הציונית, שחרתה על דגלה עלייה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי. אופיו הלאומי של הסכסוך הישראלי פלסטיני התגבש והתעצם בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

בין הסוגיות העומדות במוקד הסכסוך הישראלי פלסטיני גבולות הקבע, הסדרי ביטחון, תביעת ישראל להכרה פלסטינית בקיומו של העם היהודי, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון, חלוקת משאבי המים וחלוקת משאבים נוספים ביהודה ושומרון.

מאפיין בולט של הסכסוך הישראלי פלסטיני, הוא גילויי האלימות והטרור הקשים ברצועת עזה וביהודה ושומרון המלווים אותו לאורך כל שנות קיומו. הלחימה מבוצעת על ידי תאי טרור ויחידים. גילויי אלימות אלה הביאו לאבדות רבות בנפש וברכוש משני צדי המתרס.

במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית שתוקם לצד מדינת ישראל. פתרון הקרוי "שתי מדינות לשני עמים". פתרון נוסף שהוצע ליישוב הסכסוך הוא "פתרון מדינה אחת" שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות על אופי הפתרון ובשל אי אמון בסיסי בין הצדדים.