יו"ר "קרן השהיד" האיראנית מודה במותם של 2,100 לוחמים, שנשלחו ע"י איראן לסוריה ולעיראק

פורסם: 19/03/2017 סוג: מאמר

כללי
1.   בכנס, שנערך ב-6 במרץ 2017 לרגל יום החלל (יום השהיד) באיראן, אמר יו"ר קרן השהיד, חג'ת אלאסלאם סיד מחמד עלי שהידי, כי מספר ההרוגים בקרב הלוחמים, ששיגרה איראן להילחם בסוריה ובעיראק, הגיע ל-2,100 (מהר, 6 במרץ 2017)[1]. מספר ההרוגים בו נקב יו"ר קרן השהיד אינו מתייחס רק ללוחמים בעלי לאומיות איראנית אלא לכלל הלוחמים, שנשלחו מטעם איראן להילחם בסוריה ובעיראק, הלוחמים הללו כוללים את פעילי ארגון חזבאללה הלבנוני ושיעים ממוצא אפגאני, פקיסטאני ועיראקי, המופעלים ע"י משמרות המהפכה[2].

 

2.   עלי אלפונה, חוקר משמרות המהפכה הפועל במכון וושינגטון בארה"ב, העוקב אחר מעורבות איראן ושלוחיה בסוריה ובעיראק, זיהה עד היום 2,603 הרוגים (כך שקיים פער של 503 הרוגים בין ממצאיו לבין המספר עליו הודיע יו"ר קרן השהיד). מהממצאים של עלי אלפונה אנו למדים כי:

א.   בסוריה נהרגו 473 לוחמים איראנים, 1,045 פעילי חזבאללה ו-801 פעילי המליציות השיעיות הפועלות בסוריה(פקיסטאנים, אפגאנים ועיראקים). סה"כ מספר ההרוגים בקרב הכוחות האיראנים ושלוחותיה של איראן בסוריה מגיע איפא ל-2,319.

ב.   בעיראק זיהה אלפונה 38 לוחמים איראנים ו-246 לוחמי המליציות השיעיות העיראקיות. סה"כ מספר ההרוגים בעיראק מגיע איפא ל-284.

ג.    סה"כ מספר ההרוגים בסוריה ובעיראק הינו 2,603. קיים איפא פער של 503 הרוגים בין מספר זה לבין המספר שעליו הצביע יו"ר קרן השהיד הנובע, להערכתנו, ממסד נתונים שונה וממתודולוגיות שונות לספירת ההרוגים (למשל, יתכן כי יו"ר קרן השהיד אינו מונה את ההרוגים האיראנים בעיראק).

 

3.   בקרב ההרוגים בסוריה בולט משקלם הגבוה של פעילי חזבאללה (כ-40% מכלל האבדות) הנובע להערכתנו מהיותם כח איכותי, זמין, שהיה מעורב במוקדי הקרבות החשובים והקטלניים  (כגון הקרב על חלב) ולפיכך נחשף לאבידות רבות. גם מספר ההרוגים האיראנים, יחסית להיקפו המצומצם של הכוח האיראני בסוריה,הינו גבוה יחסית (בקרבם בולטים למעלה מעשרה קצינים בכירים בדרגת תא"ל). משקלן המליציות השיעיות בכלל ההרוגים הינו נמוך בשל היותן בעיקר כח עזר, ולא כח צבאי איכותי הנשלח לחזית הלחימה במוקדי הקרבות החשובים.

4.   מהי השפעת האבידות האיראניות על מקבלי ההחלטות בטהראן?להערכתנו קיימת רגישות רבה של מקבלי ההחלטות באיראן לאבדות בנפש, שבעבר לפחות עוררה ביקורת פנימית ותהיות בנוגע לכדאיות המערכה בסוריה. האבדות האיראניות, שהיו גבוהות יחסית להיקף הכוח הערוך בסוריה, חייבו את הצמרת בטהראן לספק הסברים לתועלת וללגיטימיות שבמעורבות האיראנית בסוריה. הסברים אלו כללו שימוש בסמלים דתיים שיעים, העלאה על נס של ערך ההקרבה וההגנה על המקומות הקדושים לשיעה והדגשת חשיבות המעורבות בסוריה לשמירה על האינטרסים של איראן ועל הביטחון הלאומי שלה. לעומת זאת, סף הרגישות בטהראן לאבידות חזבאללה ועוד יותר לאבידות המיליציות השיעיות הינו נמוך בהרבה.

 

5.   האבדות הכבדות בקרב הלוחמים האיראנים, והחשש שהאבידות יגררו ביקורות על המעורבות בסוריה, הן שהובילו, ככל הנראה, לצמצום משמעותי של סדר הכוחות האיראני בסוריה. סדר הכוחות ירד מכ- 2,000-1,500 לוחמים בשיאו לכמה מאות לוחמים ויועצים כיום. את מעורבותם בלחימה מעדיפים כיום האיראנים לנהל באמצעות ארגונים שלוחים (proxies), שהאיכותי שבהם הינו חזבאללה (ראו נספח: אבני דרך במעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה). דפוס הפעולה של שימוש נרחב ב-proxiesומעורבות איראנית ישירה מצומצמת מאפיין גם את מערכת החתרנות והטרור, שמנהלת איראן במזרח התיכון, לקידום האינטרסים שלה והשפעתה האזורית[3].

זהות ההרוגים של איראן ושלוחיה בסוריה ובעיראק

6.   ככלל, התקשורת האיראנית אינה נמנעת מלדווח על הרוגים בקרב הלוחמים האיראנים והכוחות הפועלים מטעמה בסוריה ובעיראק. בדיווחים הללו נכללים גם פרטים על קצינים בכירים, שמצאו מותם בלחימה. עם זאת התקשורת האיראנית אינה מספקת תמיד מידע מלא בנוגע לזהותם, לדרגתם ולהשתייכותם הארגונית של ההרוגים.

7.   עלי אלפונה, חוקר משמרות המהפכה, הפועל במכון וושינגטון בארה"ב, מבצע בשנים האחרונות מעקב הדוק אחר אבדות משמרות המהפכה בסוריה ובעיראק. נתוניו מתבססים על דיווחים רשמיים המתפרסמים בתקשורת האיראנית בנוגע להרוגים וכן על דיווחים תקשורתיים אודות הלוויות לוחמים, שנהרגו בסוריה ובעיראק. עד למחצית פברואר 2017  העריך אלפונה, כי 473 לוחמים איראנים נהרגו בסוריה מאז תחילת 2012466 מהם השתייכו למשמרות המהפכה ושבעה לצבא האיראני הסדיר. כמו כן מאז אפריל 2014נהרגו בעיראק 38 לוחמי משמרות המהפכהסה"כ מספר ההרוגים האיראנים בסוריה ובעיראק, על פי אלפונה, מגיע איפוא ל-511.


 

8.   על פי ממצאי עלי אלפונה מגיע מספר ההרוגים בקרב הארגונים-השלוחים (proxies) של איראן בסוריה ובעיראק ל-2,092 לוחמים. להלן פילוח זהותם:

א.     1,045 לוחמי חזבאללה נהרגו בסוריה מאז אוקטובר 2012.

ב.     584 לוחמים אפגאניים, הפועלים בסוריה במסגרת חטיבת פאטמיון, נהרגו בסוריה מאז ספטמבר 2013.

ג.      136 לוחמים פקיסטאנים, הפועלים בסוריה במסגרת חטיבת זינביון, נהרגו בסוריה מאז נובמבר 2014.

ד.     81 לוחמים עיראקים, מקרב המליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, נהרגו בסוריה מאז אוקטובר 2012.

ה.     246 לוחמים עיראקים, מקרב המליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, נהרגו בעיראק מאז יולי 2014.

9.   בקרב הלוחמים האיראנים, שנהרגו מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, בולטים למעלה מעשרה קצינים איראנים בכירים בדרגת תא"ל. בקרב ההרוגים מצויים קצין בכיר שנהרג בגבול סוריה-לבנון (בתקיפה שיוחסה לישראל) וקצין נוסף ברמת הגולן (בתקיפה שיוחסה גם היא לישראל). כמה קצינים נוספים נהרגו בצפון סוריה (אזורי חלב וחמאה), שם כנראה ספגו האיראנים ושלוחיהם את האבידות הקשות ביותר.

10.   להלן פרטים על הקצינים האיראנים הבכירים שנהרגו:

א.   חסן שאתרי (Hassan Shateri)- נהרג בפברואר 2013 בגבול סוריה-לבנון בתקיפה שיוחסה לישראל.

ב.    עבדאללה אסכנדרי (AbdollahEskandari)- יו"ר קרן השהיד במחוז פארס לשעבר, נהרג במאי 2014.

ג.     מחמד-עלי אללה-דאדי (Mohammad Ali Allahodadi)- נהרג בתקיפה שיוחסה לחיל האוויר הישראלי באזור קוניטרה בינואר 2015.

ד.    האדי כג'באף (HadiKajbaf)- נהרג באפריל 2015 באזור דרעא.

ה.    חסין המדאני (Hossein Hamedani)- שימש יועץ צבאי בכיר בסוריה של משמרות המהפיכה ונהרג באזור חלב באוקטובר 2015.

ו.     רזא ח'וארי (Reza Khavari)- נהרג באזור חמה באוקטובר 2015.

ז.     פרשאד חסוניזאדה (Farshad Hassounizadeh)- מפקד לשעבר של חטיבת כוחות מיוחדים צאברין, נהרג באוקטובר 2015.

ח.    חמיד מח'תארבנד (Hamid Mokhtarband)- מפקד לשעבר של חטיבת משמרות המהפכה באהואז, נהרג באוקטובר 2015.

ט.    סעיד סיאח טאהרי (Sa'id Sayyah Taheri)- נהרג בינואר 2016 באזור חלב.

י.    חסן-עלי שמס-אבאדי (Hassan Ali Shamsabadi)- נהרג במרץ 2016.

יא.    ע'לאם-רזא סמאא'י (Gholam-Reza Samaei)- נהרג באוקטובר 2016.

יב.    ע'לאם-רזא קליזאדה (Gholam Reza Qollizadeh)- נהרג בינואר 2017.

נספח
 אבני דרך במעורבות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה
1.   מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011 מוביל כוח קדס של משמרות המהפכה, בפיקודו של קאסם סלימאני, את המעורבות האיראנית בסוריה. בשלב הראשון של מלחמת האזרחים, כאשר קיום משטר אסד עמד בסכנה, נועדה המעורבות האיראנית למנוע את נפילת דמשק ומאחזים אסטרטגים בצפון סוריה לידי המורדים ואת קריסת המשטר הסורי. בהמשך נועדה מעורבות איראן ושלוחיה לסייע למשטר הסורי להרחיב את שטחי שליטתו, לייצב שלטונו באזורים שנכבשו, להגן על אוכלוסייה שיעית ומקומות קדושים לשיעים, לאבטח את מרחב הגבול הסורי-לבנוני ולמנוע "זליגת" הג'האד העולמי ללבנון. לטווח הארוך נועדה המעורבות האיראנית להבטיח את אחיזת איראן בסוריה ואת השפעתה על המשטר הסורי, ולאפשר שימוש בשטח סוריה כבסיס הקדמי של הנוכחות והפעילות האיראנית במזרח התיכון.

 

2.   המעורבות האיראנית בשלביה השונים של מלחמת האזרחים בסוריה התבטאה במגוון דרכים; בתחילה היא מצאה ביטויה בהעברת אמצעי לחימה, הגשת סיוע כלכלי ושיגור יועצים איראנים, שפעלו בשיתוף פעולה הדוק עם צבא סוריה וכוחות הביטחון הסורים. בהמשך הפכה המעורבות האיראנית העקיפה למעורבות ישירה באמצעות כוח איראני, ששוגר לסוריה. לצידו של כוח זה הופעלו ארגונים-שלוחים (proxies), שהאיכותי שבהם הינו חזבאללה הלבנוני, והאיכותיים פחות הינם יחידות של לוחמים שיעים ממוצא עיראקי, אפגאני ופקיסטאני.

3.   עד ספטמבר 2015 התנהלה המעורבות האיראנית בסוריה באמצעות כמה מאות יועצים איראנים וכמה אלפי לוחמים שיעים, שהשתייכו למסגרות צבאיות המופעלות ע"י כוח קדס. הנוכחות הצבאית של אנשי משמרות המהפכה על אדמת סוריה נועדה בשלב הראשון בעיקר למשימות ייעוץ. האיראנים נמנעו בשלב זה מהפעלת יחידות צבא אורגניות נגד ארגוני המורדים ובדרך כלל לא היו  מעורבים ישירות בלחימה. עם זאת אנשי משמרות המהפכה נקלעו מעת לעת לחילופי אש בין הכוחות הסורים לבין ארגוני המורדים ומצאו מותם בלחימה.

4.   הישגיהם המצטברים של דאעש, ג'בהת אלנצרה וארגוני מורדים נוספים בצפון מערב סוריה במהלך השנים 2015-2014 עוררו בקרב האיראנים ספקות באשר ליכולתו של אסד לשרוד בשלטון לאורך זמן. הדבר חייב את איראן להגביר באופן משמעותי את תמיכתה במשטר אסד ולשנות את דפוס פעולתה בסוריה. לנוכח מצוקת המשטר הסורי, תגברה איראן במחצית ספטמבר 2015 את כוחותיה בסוריה, ככל הנראה בכ-2,000-1,500 לוחמים, שחלקם נטלו חלק פעיל בלחימה. כוח התגבור האיראני, שהורכב מאנשי משמרות המהפכה ומלוחמים שיעים מאפגניסטאן, מפקיסטאן ומעיראק, נועד לסייע לצבא סוריה במתקפה אותה החל לבצע בצפון סוריה בראשית אוקטובר 2015 במקביל גדל היקפו של כוח חזבאללה הפועל בסוריה וגברה מעורבותו במוקדי הקרבות השונים.

5.   הקרבות הקשים בצפון מערב סוריהבשלהי 2015 הסבו אבדות כבדות ללוחמים האיראנים, שניצבו בחזית המתקפה הקרקעית. בחודשים הראשונים של המתקפה נהרגו למעלה ממאה לוחמים איראנים, בהם בלט משקלם של קצינים, ובכללם גם קצינים בכירים. רובם המכריע של ההרוגים השתייך ליחידות לוחמות סדירות של משמרות המהפכה. קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס, הוביל את המערכה ההתקפית בצפון-מערב סוריה ועסק בתיאום בין צבא סוריה, משמרות המהפכה וחזבאללה. עיקר המאמץ המלחמתי הוטל על לוחמים שהשתייכו ליחידות הסדירות במשמרות המהפכה (רגלים, שריון וכוחות מיוחדים). גודלן היחסי של יחידות אלו (לעומת כוח קדס המצומצם יחסית בהיקפו), איפשר להן לשגר לוחמים בהיקף גדול יותר לזירת הלחימה ולתת מענה לאילוץ הקשה, שנוצר לאיראן באותה עת בסוריה[4].

6.   באביב 2016 שלחה איראן לסוריה גם כוחות בהיקף מצומצם של הצבא הסדיר האיראני (ככל הנראה כמה מאות לוחמים) במטרה לתגבר את כוחות משמרות המהפכה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת איראן-עיראק (1988-1980), שלוחמים המשתייכים לצבא הסדיר האיראני נשלחו למערכה צבאית מחוץ לגבולות המדינה. בתוך זמן קצר ספגו גם כוחות הצבא הסדיר אבדות.

7.   האבדות הכבדות בקרב הלוחמים האיראנים חייבו את הצמרת האיראנית לבצע הערכה מחודשת בנוגע לפריסת הכוחות האיראנים בסוריה. בשלהי 2015 נפוצו בתקשורת המערבית דיווחים לפיהם איראן החלה להסיג את כוחותיה הצבאיים מסוריה בעקבות האבדות הקשות שספגה. דיווחים אלה הוכחשו על-ידי בכירים איראנים, שהדגישו כי "היועצים הצבאיים" של איראן ממשיכים לפעול לצד המשטר הסורי כדי לסייע לו במלחמתו בטרור. נראה לנו, כי אף שאיראן לא הסיגה את כוחותיה מסוריה, היא צימצמה באופן משמעותי את סדר הכוחות שלה בסוריה המוערך כיום בכמה מאות לוחמים ויועצים.

8.   ההישגים הצבאיים בשנה האחרונה של הכוחות הסוריים בסיוע רוסי, ששיאם בכיבושה מחדש של העיר חלב מידי ארגוני המורדים בשלהי 2016, אפשרו לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על לוחמי חזבאללה ועל הלוחמים השיעים הזרים הפועלים לצד הצבא הסורי ולהסתפק בגרעין יועצים מצומצם. החזרה לדפוס הפעולה הקודם הקטינה את האבידות האיראניות אולם, להערכתנו, פגעה גם ביכולת השפעתה של איראן על האירועים בשטח ובהשפעתה המדינית בסוריה. את תפקידה של איראן כמעצמה העיקרית עליה מסתמך המשטר הסורי תפסה עתה רוסיה בעוד שאיראן נאלצה להסתפק בתפקיד משני, במהלכים הצבאיים והמדיניים שהתחוללו בחודשים האחרונים.

 

[1]"קרן השהיד" האיראניתהוקמה בראשית שנות השמונים בצו של מנהיג המהפכה, איאתאללה ח'מיני, כדי לטפל במשפחות חללי המהפכה האסלאמית וחללי מלחמת איראן-עיראק, שפרצה בספטמבר 1980. כיום מסייעת הקרן גם למשפחות לוחמים, שנהרגו במהלך המעורבות האיראנית בסוריה ובעיראק. לקרן יש גם שלוחה לבנונית, המסייעת למשפחות חללי חזבאללה, ושלוחה פלסטינית, הפועלת אף היא מלבנון, המסייעת למשפחות חללים פלסטינים.
[2]אין זו הפעם הראשונה ששהידי מתייחס למספר ההרוגים בקרב הכוחות שנשלחו ע"י איראן (המכונים על יד איראן  "מגיני המקומות הקדושים"). בנובמבר 2016 אמר שהידי, כי מספר ההרוגים בקרב הכוחות האיראנים בסוריה לבדה חצה את רף ה-1,000 (תסנים, 22 בנובמבר, 2016). בשני המקרים לא פרט שהידי את פילוח ההרוגים ולא התייחס לזהותם הלאומית. הדבר עשוי לדעתנו להסביר באופן חלקי את הפער בין שני המספרים. נראה כי המספר הנוכחי כולל גם פעילי הארגונים-השלוחים המופעלים ע"י איראן בסוריה ובעיראק.
[3]איראן מתבססת על ארגונם-שלוחים בזירות המערכה השונות במזרח התיכון: בלבנון פועלת איראן באמצעות חזבאללה; בעיראק באמצעות מיליציות שיעיות פרו-איראניות; בתימן באמצעות המורדים החות'ים; בזירה הפלסטינית הארגון המזוהה ביותר עם איראן הינו הג'האד האסלאמי בפלסטין.
[4]להרחבה בנושא זה, ראה סקירת מרכז המידע למודיען ולטרור: "ניתוח פרופיל ההרוגים בקרב משמרות המהפכה האיראנים בסוריה, שספגו אבידות קשות בחודש האחרון (עדכני ל-16 בנובמבר 2015)", 16 בנובמבר, 2015, http://www.terrorism-info.org.il/he/article/20909.

מאמרים נוספים בתחום