שימוש באזרחים לבנוניים כ"מגן אנושי":התשתית הצבאית רחבת ההיקף שהטמיע והסתיר חזבאללה בקרב ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בלבנון וירי רקטות מכוון של חזבאללה לעבר יעדים אזרחיים בישראל

פורסם: 06/12/2006 סוג: מאמר

עיקרי העבודה

1.  עבודה זאת בוחנת את התופעה הייחודית של חזבאללה, ארגון טרור שבנה תשתית צבאית נרחבת, הכוללת אמצעי לחימה מתקדמים בתוך אזורים צפופי אוכלוסין בלבנון. מקרב תשתית זאת ביצע חזבאללה במהלך המערכה בלבנון (להלן:"מלחמת לבנון השנייה") ירי רקטות אינטנסיבי שכוון (על-פי תכנון מוקדם) לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל כדי להתיש את ישראל, לגרום לתושביה אבדות בנפש ונזקים ברכוש ולפגוע בכלכלתה ובמרקם החברתי שלה.

2.  איראן וסוריה, שתי מדינות תומכות טרור, הרואות בחזבאללה נכס אסטרטגי, עומדות מאחורי בניית כוחו הצבאי של חזבאללה בלבנון באמצעות סיוע מסיבי באמצעי לחימה (כולל רקטות קרקע-קרקע ארוכות טווח וטילי נ"ט מתקדמים), מימון כספי וגיבוי פוליטי. על-פי תפיסתן, כוחו הצבאי של חזבאללה היה אמור לפעול בבוא העת מלבנון נגד ישראל בהתאם לשיקוליהן האסטרטגיים (למשל בתגובה להתקפת מתקני הגרעין האיראניים).

3.  בניית תשתית צבאית נרחבת, שמוטמעת ומוסתרת באזורים מאוכלסים מתוך כוונה להשתמש באזרחים כ"מגן אנושי", נועדה לצמצם את מידת פגיעותו של חזבאללה ולהעניק לו מעין "חסינות" מפני התקפות צה"ל (בהיותו מודע למחויבותו של צה"ל להימנע עד כמה שניתן מפגיעה באזרחים). הדבר גם נועד לאפשר לחזבאללה לזכות ביתרונות הסברתיים-תעמולתיים במלחמה על התודעה בקרב דעת הקהל באמצעות הצגתה של ישראל כמי שפועלת נגד אזרחים חפים מפשע, כפי שאכן אירע ב"מלחמת לבנון השנייה".

4.  בתהליך ארוך טווח, שהואץ מאז יציאת צה"ל מדרום לבנון, בנה לעצמו חזבאללה מערכי לחימה מסודרים ומאורגנים בתוך אזורים צפופי אוכלוסין . מערכים אלה מוקמו בשכונות הדרומיות של בירות (במיוחד בחארת חריכ, שם מרכזי השליטה של הארגון מצויים), בדרום לבנון (במיוחד במרחב שמדרום לליטאני, שם "הליבה המבצעית" של הארגון מצויה) ובבקעת הלבנון (במיוחד במרחב בעלבכ, שם תשתיות ההדרכה והלוגיסטיקה מצויות).

5.  מאפייניהם העיקריים של המערכים הללו:

א.  המערך ההתקפי: התבסס עד לפרוץ המלחמה על מאגר רקטות גדול המוערך בלמעלה מ-20,000 רקטות בעלות טווחים שונים (כולל רקטות ארוכות טווח היכולות להגיע לצפון ישראל ולמרכזה). רוב הרקטות רוכזו ב"ליבה המבצעית" בדרום לבנון. רובן גם אוחסנו במחסנים ייעודיים, שפוזרו במבנים אזרחיים (בתי מגורים ומוסדות ציבור), הנמצאים ביישובים רבים בדרום לבנון. מערך התקפי זה נועד להעניק לחזבאללה יכולת לנהל מערכה ממושכת נגד ישראל ולפגוע באופן נרחב באוכלוסייה האזרחית שלה. בכך שאף חזבאללה ליצור "מאזן אימה", שבחסותו הוא יוכל לבצע פיגועים נגד ישראל, לעודד את הטרור הפלסטיני ב"שטחים", ובאותו הזמן גם להמשיך ולבנות את כוחו הצבאי בלבנון.

ב.  המערך ההגנתי: מתבסס על התשתית הצבאית במרחב שמדרום לליטאני וברמת נבטיה. הוא נועד לאפשר לחזבאללה לנהל לוחמת גרילה נגד צה"ל באמצעות הפעלת טילי נ"ט מתקדמים, כוחות הנדסה וחי"ר איכותי. מערך הלחימה ההגנתי מבוסס על פריסה נרחבת של הארגון בעיירות ובכפרים השיעים שמדרום לליטאני ועל ניהול לחימה עיקשת מתוך ריכוזי האוכלוסייה (כפי שהומחש בתכניות מבצעיות של הארגון, שנפלו שלל במלחמה). כהשלמה למערך הצבאי בקרב ריכוזי האוכלוסייה, בנה חזבאללה גם מאחזים בטבע, אך הללו ממלאים תפקיד משני בתפיסה ההגנתית של הארגון.

ג.  המערך הלוגיסטי: מתבסס על מחסנים רבים של אמצעי לחימה הפזורים ברחבי לבנון, במיוחד בדרומה, כדי לאפשר לחזבאללה לנהל לחימה ממושכת נגד ישראל. לשם כך מיסד הארגון בדרום לבנון מערך לוגיסטי רחב היקף, המבוסס על מחסנים המצויים במאות בתי מגורים ובמוסדות ציבור (כולל מוסדות דתיים). המערך הלוגיסטי של חזבאללה גם עשה שימוש נרחב בתשתית הכבישים של לבנון כדי לקלוט אמצעי לחימה המגיעים מסוריה ולהעבירם לכוחותיו בדרום לבנון (כפי שאירע במהלך המלחמה). כמו כן עשה חזבאללה שימוש נרחב בתשתיות התקשורת הלבנונית ובתקשורת ההמונים (בין השאר באמצעות ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט שבבעלותו).

6.  הניצול רחב הממדים של תושבי לבנון כמחסה עבור התשתית הצבאית של חזבאללה הומחש הלכה למעשה בעת "מלחמת לבנון השנייה". חזבאללה ניהל לחימה עיקשת בתוך היישובים, והרבה לירות מקרבת בתים וממקומות ציבוריים לעבר יישובים בישראל. כפרים רבים הפכו על-פי תכנונים מוקדמים לזירת לחימה קרקעית נגד צה"ל, תוך ניצול ציני מכוון של נוכחות האוכלוסייה האזרחית במקום (דבר המהווה פשע מלחמה והפרה בוטה של דיני המלחמה הבין-לאומיים). בעיתוי הנוכחי חזבאללה מתאמץ לשקם את התשתיות הצבאיות שנפגעו במלחמה, ללא שינוי כלשהו בתפיסת היסוד של הסתתרות והיטמעות בקרב האוכלוסייה האזרחית .

7.  החלק התיעודי של העבודה כולל הוכחות, המבוססות על מגוון רב של מקורות מודיעיניים בדבר השימוש באזרחים כ"מגן אנושי" (" Human shield ") והירי המכוון של רקטות לעבר יישובים ישראליים. עיקרו של חלק זה:

א.  איתורים בתצלומי אוויר (תצ"א) של מפקדות, של בסיסים, של משרדים, של מחסני נשק ותחמושת ושל מתקנים מודיעיניים והסברתיים של חזבאללה. התשתית הצבאית שאותרה בתצ"א מוטמעת ומוסתרת בתוך ריכוזי אוכלוסייה מובהקים בדרום בירות, בדרום לבנון ובבקעת הלבנון.

ב.  דוגמאות למיקום תשתיות צבאיות בקרב ריכוזי אוכלוסייה ולשיגור רקטות מקרבת בתי מגורים ומוסדות ציבור, המבוססים על מגוון מקורות: צילומים מהאוויר, צילומים מהקרקע שביצעו כוחות צה"ל, פענוח תצלומי אוויר, מסמכי שלל, חקירת עצורי חזבאללה,איכוני מכ"מ של ירי רקטות מתוך כפרים וסרטי טלוויזיה.

ג.  הוכחות לכך שחזבאללה ירה באופן מכוון רקטות (כולל רקטות הגורמות לרסס) לעבר מרכזי אוכלוסייה ולעבר מתקנים אזרחיים בישראל. ההוכחות הללו מבוססות על המקורות הבאים: ניתוח ושחזור של שרידי רקטות שנמצאו בישראל, הצהרות מנהיג חזבאללה חסן נצראללה, הודעות ערוץ הטלוויזיה אלמנאר ושאר אמצעי התקשורת של חזבאללה וכן מסמכי שלל של חזבאללה.

8.  לחלק הכתוב של העבודה מצורף תקליטור ובו לקט דוגמאות מהחומר הוויזואלי הרב, המתעד את הפעילות המבצעית של חזבאללה בקרב ריכוזי האוכלוסייה ואת ירי הרקטות המכוון לעבר יישובים ישראליים. חלק זה כולל דוגמאות של סרטים שצילמו צה"ל וערוצי הטלוויזיה, עדויות מוקלטות של שלושה עצורי חזבאללה, לקט התבטאויות גלויות של חסן נצראללה ופרסומי כלי התקשורת של חזבאללה.

התמודדות צה"ל עם התופעה של הטמעת תשתיות צבאיות בקרב ריכוזי אוכלוסייה

9.  עבודה זאת מוכיחה בעליל כי במהלך "מלחמת לבנון השנייה" נאלץ צה"ל להילחם נגד ארגון טרור, שהטמיע והסתיר בכוונה תחילה בקרב אוכלוסייה אזרחית תשתיות צבאיות רחבות היקף, כולל רקטות שנועדו לפגוע ביישובים בישראל. זאת תוך שימוש ציני באוכלוסייה אזרחית לבנונית התומכת בו ומסייעת לו כ"מגן אנושי".

10.  בעקבות זאת עמד צה"ל בפני דילמה שאינה פשוטה : מחד, הצורך לפגוע בתשתית הצבאית הנרחבת של חזבאללה כדי להגן על ביטחון תושבי ישראל, ומאידך, מחויבותו המוסרית והערכית להימנע מפגיעה באזרחים. כמענה לדילמה זאת וכדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, שיגר צה"ל אזהרות לתושבי דרום לבנון ודרום בירות במגוון דרכים ושיטות, והם נקראו לעזוב את האזורים שבהם פעל חזבאללה 2. אזהרות אלה נקלטו היטב בקרב האוכלוסייה ותרמו לעזיבת מרבית התושבים את מוקדי הלחימה. הדבר הקטין, ללא ספק, את מספר ההרוגים בקרב האזרחים.

11. יש להדגיש, כי התקיפות האוויריות והקרקעיות שביצע צה"ל נגד יעדי חזבאללה הממוקמים בקרב ריכוזי אוכלוסייה, עולות בקנה אחד עם החוק הבין-לאומי, שאינו מעניק חסינות מפגיעה לארגון טרור, שמשתמש בכוונה תחילה באזרחים התומכים בו כ"מגן אנושי". התקיפות שבוצעו נגד יעדי חזבאללה ונגד יעדי תשתית לבנוניים המשמשים לפעילותו הצבאית של חזבאללה, נעשו על-פי הוראות דיני המלחמה של המשפט הבין-לאומי ובמסגרת זכותה של מדינת ישראל להגן על ביטחונה ולהבטיח את שלום תושביה. ככלל, את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בצה"ל בנושא תקיפת יעדים ליוו אנשי הפרקליטות הצבאית.

12. לעומת זאת ביצע חזבאללה ירי מסיבי של רקטות שכוון (על-פי תכנון מוקדם) לעבר יעדים אזרחיים מתוך מגמה ברורה לזרוע הרס, הרג וטרור בקרב אוכלוסיית ישראל ותוך הפרה מהותית של דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי. הפרה זאת שביצע חזבאללה במהלך המלחמה ( ושבדעתו לשוב ולעשות בעתיד ), הנה "פשע מלחמה" במלוא מובן המילה, ועל הקהילה הבין-לאומית לטפל בו ובמדינות המעודדות אותו בכלים המדיניים והמשפטיים העומדים לרשותה.

מקורות העבודה

13. העבודה מתבססת על מידע שהתקבל מהמודיעין הצבאי ומגורמים רבים נוספים. בעבודה זאת נחשף מידע רב אולם, מטבע הדברים, מרבית החומר המצוי בידי גורמי הביטחון בישראל הינו חסוי.

14. העבודה כוללת ניתוח של המידע המודיעיני וכן תיעוד רב ומגוון התומך בכך. התיעוד שבו נעשה שימוש מתבסס, בין השאר, על המקורות הבאים:

א. סרטים שצילם חיל האוויר במהלך המלחמה .

ב. סרטים וצילומים (סטילס), שצילמו דובר צה"ל וכוחות הקרקע של צה"ל.

ג. סרטי טלוויזיה שתיעדו, בין השאר, התבטאויות של חסן נצראללה והודעות של חזבאללה.

ד. עדויות עצורי חזבאללה.

ה. איתורים בתצלומי אוויר של מפקדות, של בסיסים, של משרדים, של אמצעי לחימה ושל מתקנים השייכים לחזבאללה.

ו. מסמכי שלל של חזבאללה שהגיעו לידי צה"ל במהלך המלחמה.

ז. איתורי ירי רקטות מדרום לבנון באמצעות מכ"מים של צה"ל.

ח. נתונים של צה"ל, המשרד לאיכות הסביבה, משטרת ישראל והביטוח הלאומי אודות אבדות ונזקים בישראל שנגרמו מירי הרקטות.

ט. תחקירים ראשוניים של כוחות צה"ל אודות הלחימה.

15.  בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של השימוש באזרחים כ"מגן אנושי" ושל ירי הרקטות לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל, סייעו בהכנת העבודה מחלקת הדין הבין-לאומית בפרקליטות הראשית של צה"ל ואגף היועץ המשפטי במשרד החוץ. תודתנו נתונה לסא"ל (מיל') דני גרוסמן על הערותיו המועילות. 3

מבנה העבודה

כללי

16. עבודה זאת כוללת ארבעה חלקים:

חלק א מבוא : הקמת התשתית הצבאית של חזבאללה בקרב האוכלוסייה האזרחית.

חלק ב תיעוד : הוכחות למיקום תשתיות צבאיות ולפעילות מבצעית של חזבאללה בקרב ריכוזי אוכלוסייה.

חלק ג – ריכוזי אוכלוסייה בישראל כמטרות לירי רקטות מכוון של חזבאללה.

חלק ד – נספחים מילוליים ונספחים ויזואליים (תקליטור).

מבנה החלקים השונים

חלק א- מבוא: הקמת התשתית הצבאית של חזבאללה בקרב האוכלוסייה האזרחית

17. מאפייני התשתית הצבאית, תפיסת ההיערכות והפעלת הכוח של חזבאללה:

א. האצת בניין הכוח הצבאי מאז יציאת צה"ל מדרום לבנון.

ב. מטרות הכוח הצבאי על-פי תפיסת חזבאללה ועל-פי תפיסת איראן וסוריה.

ג. מאפייני תפיסת ההיערכות והפעלת הכוח של חזבאללה.

18. השימוש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי:

א. תפיסת ההסתרה וההטמעה של התשתיות הצבאיות במרחב צפוף אוכלוסין.

ב. מאפייני פריסתה ותפקודה של התשתית הצבאית בקרב ריכוזי אוכלוסייה בדרום לבנון.

ג. תפיסת הלחימה של חזבאללה מתוך אזורים מאוכלסים ויישומה במהלך המלחמה.

ד. מודעות חזבאללה לסיכונים הנשקפים לאזרחים כתוצאה מנוכחותו ומפעילותו בכפרים.

ה. עזיבת התושבים את האזורים שבהם מוקמה התשתית הצבאית של חזבאללה בעת "מלחמת לבנון השנייה".

ו. שיעור גבוה של פעילי חזבאללה בקרב ההרוגים במלחמה (יחסית למספר האזרחים).

ז. שיקום התשתית הצבאית של חזבאללה לאחר המלחמה על בסיס הדפוס הקודם של הסתרה והיטמעות בקרב האוכלוסייה.

חלק ב- תיעוד: הוכחות למיקום תשתיות צבאיות ולפעילות מבצעית של חזבאללה בקרב ריכוזי אוכלוסייה

19. מיקום תשתיות צבאיות בשכונות השיעיות של דרום בירות:

א. מאפיינים כלליים

ב. דוגמאות בתצלומי אוויר (תצ"א) ליעדי חזבאללה בדרום בירות שהתקיף חיל האוויר.

20. מיקום תשתיות צבאיות ביישובים בדרום לבנון ומאפייני הלחימה הקרקעית, שניהל חזבאללה ביישובים אלו:

א. כללי

ב. בנת ג'ביל

ג. עיתא אל שעב

ד. ע'נדוריה-פרון

ה. מארון אל ראס

21. מיקום מפקדות, בסיסים, משרדים, מחסנים ואמצעי לחימה של חזבאללה ביישובים נוספים בדרום לבנון :

א. העיר צור

ב. כפרים בקרבת קו הגבול (מיס אלג'בל, אלביאדה, אלח'יאם, כפר כלא)

ג. כפרים עורפיים (יאטר, סלטאניה, עבאסיה, ח'רבת סלם, כפר קאנא, מערוב, תבנין)

22. איתורים בתצ"א של מפקדות ובסיסים של חזבאללה בקרב ריכוזי אוכלוסייה בבקעת הלבנון (במיוחד בעיר בעל בכ).

23. איתור שיגורי רקטות מכפרים ומפאתי כפרים במהלך המלחמה ( על בסיס איכוני מכ"מ ו פענוח צילומי אוויר ).

24. לחלק התיעודי של העבודה מצורף תקליטור הכולל סרטים והקלטות (שאורכם כשעה):

א. סרטים שצילמו צה"ל וערוצי הטלוויזיה, המתעדים את ירי חזבאללה מקרב ריכוזי אוכלוסייה ופעילותו המבצעית בקרבם (בשילוב עם נספח ב (1) ).

ב. עדויות עצורי חזבאללה אודות פעילות הארגון בקרב ריכוזי אוכלוסייה (בשילוב עם נספח ב (2) ).

ג. התבטאויות גלויות של מנהיג חזבאללה חסן נצראללה והודעות בכלי התקשורת של חזבאללה אודות ירי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל (בשילוב עם נספח ב (3) ).

חלק ג': ריכוזי אוכלוסייה בישראל כמטרות לירי רקטות מכוון של חזבאללה

25. מאפיינים כלליים של מאגר הרקטות שבידי חזבאללה:

א. סד"כ, סוגים, טווחים ומקום הייצור של הרקטות שבידי חזבאללה.

ב. הרקטות כנשק בלתי מדויק, המכוון לפגוע במקומות יישוב ולא ביעדים ממוקדים.

ג. השימוש ברקטות הגורמות לרסס ומשמעותיו.

ד. תפיסת ההפעלה של רקטות: ריכוזי אוכלוסייה ויעדים אזרחיים בישראל כמטרות לירי הרקטות.

26. ירי הרקטות של חזבאללה לעבר ריכוזי אוכלוסייה במהלך "מלחמת לבנון השנייה":

א. מדיניות ירי הרקטות בשלביה השונים של המלחמה.

ב. כמות הרקטות שנורו לעבר ישראל וסוגיהן.

ג. אבדות ונזקים שנגרמו לישראל כתוצאה מירי הרקטות.

27. הוכחות לכך שחזבאללה ירה רקטות באופן מכוון לעבר מרכזי אוכלוסייה ותשתיות כלכליות בישראל:

א. הצהרות חסן נצראללה והודעות כלי התקשורת של חזבאללה כי מרכזי אוכלוסייה בישראל מהווים יעד עיקרי לירי הרקטות של הארגון.

ב. מסמכי שלל : כרטיסי טווחים של עמדות רקטת גראד משופר ( 122 מ"מ משופר) ובהם רשימת מטרות בישראל, רובן יישובים אזרחיים.

חלק ד': נספחים מילוליים וויזואליים

28.  להלן רשימת נספחים לעבודה:

א.   נספח א - מסמכי שלל

     1) נספח א(1) : מסמך שלל: מחסני חומרי חבלה של חזבאללה בכפר כלא ובכפר דבין שבגזרה המזרחית.

     2) נספח א(2) : מסמך שלל: תכנית הלחימה של חזבאללה בעיירה דיר מימאס , שבגזרה המזרחית.

     3) נספח א(3): מסמך שלל: שכירת שתי דירות ושני בתי עסק בכפר מג'דל סלם על-ידי פעיל
         ביחידת הלוגיסטיקה של חזבאללה.

     4) נספח א(4): מסמך שלל: רכישת שירותים על-ידי יחידת הלוגיסטיקה של חזבאללה מבתי עסק בדרום לבנון.

     5) נספח א(5) : מסמכי שלל: כרטיסי טווחים של עמדות רקטת גראד משופר ( 122 מ"מ משופר)
          ובהם רשימת מטרות מטווחות בישראל, רובן יישובים אזרחיים.

ב.   נספח ב - נספחים מילוליים ונספחים ויזואליים:

     1)  נספח ב(1) : דוגמאות של סרטים שצילמו צה"ל וערוצי הטלוויזיה, המתעדים את ירי חזבאללה
         מקרב ריכוזי האוכלוסייה ופעילותו המבצעית בקרבם (ראה CD מצורף).

     2)  נספח ב(2) : עדויות שלושה עצורי חזבאללה אודות פעילות הארגון בקרב ריכוזי אוכלוסייה
         (ראה CD מצורף).

     3)  נספח ב (3): לקט התבטאויות גלויות של מנהיג חזבאללה חסן נצראללה והודעות בכלי
         התקשורת של חזבאללה על ירי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל (ראה CD מצורף).

ג. נספח ג: דוגמאות לאיתור משגרי רקטות בקרבת בתי מגורים על-פי פענוח תצלומי אוויר .

ד.  נספח ד: אתרי שיגור רקטות מכפרים ומפאתי כפרים באזור שמדרום לליטאני, כפי שאותרו
      בידי מכ"מים של צה"ל.

ה.  נספח ה : אבדות ונזקים שנגרמו לישראל:

     1)  נספח ה (1) : פרטים אישיים אודות אזרחי ישראל שנהרגו כתוצאה מירי הרקטות.

     2)  נספח ה (2) : הערכת נזקים סביבתיים בישראל שנגרמו כתוצאה מירי הרקטות בעת המלחמה.

ו. נספח ו - מאמץ ישראלי למנוע נפגעים בקרב האוכלוסייה הלבנונית: אזהרות שהפנה צה"ל לאוכלוסייה בלבנון להתרחק ממוקדי פעילות חזבאללה ותקיפות צה"ל.

ז.   נספח ז- חוות דעת משפטיות שכתבה הפרקליטות הצבאית הראשית בצה"ל / מחלקת הדין הבין-לאומי:

     1) נספח ז (1) : חוות דעת משפטית אודות "תקיפת יעדי טרור הממוקמים בלב ובסמוך לריכוזי
         אוכלוסייה אזרחית".

     2) נספח ז (2): "תקיפת יעדי תשתית המשמשים לפעילותו הצבאית של ארגון חזבאללה".

     3) נספח ז (3) : "ירי חזבאללה נגד יעדים אזרחיים".

 


1 העבודה נעשתה בידי צוות מידעני "מרכז המידע למודיעין ולטרור" במל"מ בראשות ד"ר ראובן ארליך ובסיוע המודיעין הצבאי, חטיבת המבצעים במטה הכללי, דובר צה"ל ומשפטנים מצה"ל וממשרד החוץ.

2 לא אחת שוגרו אזהרות אלו תוך הסתכנות בפגיעה ביכולת המבצעית של צה"ל.

3 דני גרוסמן הנו מנכ"ל הקונגרס היהודי-אמריקאי ( American Jewish Congress ) בישראל.

מאמרים נוספים בתחום