איראן מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב.

פורסם: 08/04/2009 סוג: מאמר

נשיא איראן אחמדינז'אד ונשיא וונצואלה הוגו צ'אבז
נשיא איראן אחמדינז'אד ונשיא וונצואלה הוגו צ'אבז בטקס קבלת הפנים עם בואו לאיראן לפגישת פסגה
אלטרנטיבית לפסגת G-20 שקיימו השניים (צילום: רויטרס, 2 באפריל, 2009. צלם: ראהב הומאבנדי)

כללי

1. מאז נבחר אחמדינז'אד לנשיא איראן באוגוסט 2005 ניכר שיפור מרשים ביחסי איראן עם כמה ממדינות אמריקה הלטינית ובראשן ונצואלה ובוליביה . המכנה המשותף ליחסים המתהדקים הינו האידיאולוגיה והמדיניות האנטי-אמריקנית והרצון להציב חלופה מהפכנית ראויה לאימפריאליזם האמריקני. איראן מנצלת קשרים אלה להרחבת דריסת הרגל שלה באמריקה הלטינית (בין השאר באמצעות חזבאללה) ולביסוס נוכחותה והשפעתה המדינית, הכלכלית, הדתית והמודיעינית-טרוריסטית באזור.

2. "מנוע הצמיחה" של ההשפעה האיראני, ומי שמשווק את איראן למדינות נוספות באמריקה הלטינית הינו נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז , המוביל מדיניות אנטי-אמריקאית מתריסה. צ'אבז נפגש כבר מספר פעמים בטהראן ובקראקס עם אחמדינז'אד ולמעשה פתח בפני האיראנים את ונצואלה ובהמשך גם את בוליביה, ניקרגואה ואקוודור . מנהיגי אמריקה הלטינית, שהיו עד לבחירתו של נשיא איראן אחמדינז'אד כמעט בלתי מוכרים בטהראן, הפכו בה בשנים האחרונות לפנים מוכרות ויחסיהם עם איראן נמצאים בתהליך של הרחבה והעמקה.

3. העמקת פעילותה של איראן באמריקה הלטינית מהווה חלק מאסטרטגיה-רבתי של איראן , שיעדיה חורגים הרבה מעבר להשגת הגמוניה במזרח התיכון. במסגרת אסטרטגיה זאת, איראן, הרואה עצמה מכותרת ע"י ארה"ב, והמנהלת בנחישות את משבר הגרעין מול המערב, חותרת להציב אתגר מהפכני לארה"ב ב"חצר האחורית" שלה, כמו גם באזורים גיאוגרפים נוספים באסיה ובאפריקה. לשם כך מנצלת טהראן היטב את יתרונותיה היחסיים: האידיאולוגיה והרטוריקה האנטי-אמריקניות, ובצד זאת- פטרו-דולרים בהם ניתן לעשות שימוש פוליטי וקיומה של אוכלוסייה מוסלמית, חלקה שיעית-לבנונית, המתגוררת במדינות מפתח באמריקה הלטינית ומהווה מנוף לקידום האינטרסים האיראניים.

4. האינטרסים של איראן, העומדים מאחורי חתירתה להידוק היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית, הם:

א. שיפור מעמדה של איראן מול ארה"ב: הצבת איום פוטנציאלי מוחשי ויצירת מעין מאזן כוחות המאתגר את ארצות הברית ב"חצר האחורית" שלה, באמצעות שתוף פעולה עם מדינות מהפכניות באמריקה הלטינית ויצירת נוכחות משמעותית על אדמתן. נכסים אלו עשויים לשמשה באופן גובר ומעשי, במסגרת ההידברות שממשל אובמה מנסה לקדם כיום מול איראן, במטרה ליישב את משבר הגרעין.

ב. במישור הכלכלי : כרסום משטר הסנקציות המוטל על איראן באמצעות חשיפה לשווקים חדשים. זאת, תוך תיאום מחירי נפט עם יצואנית נפט גדולה כוונצואלה (איראן וונצואלה הן יצואניות הנפט הרביעית והחמישית בעולם, בהתאמה) ושיתוף פעולה בנושא תזקיקי נפט במקרה ויוחמרו הסנקציות נגד איראן, המתקשה לזקק נפט בעצמה ותלויה לחלוטין ביבוא תזקיקים.

ג. יצירת תשתית לפגיעה מדינית ביחסים בין ישראל לבין מדינות אמריקה הלטינית , דוגמת ניתוק הקשרים הדיפלומטיים של ונצואלה ובוליביה עם ישראל בעת מבצע "עופרת יצוקה". זאת ועוד, הדבר יוצר אווירה ואף תשתית פוליטית-פנימית המעודדת פגיעה בקהילות יהודיות באמריקה הלטינית כדוגמת הגברת ההתקפות על הקהילה היהודית בוונצואלה (פגיעה בבית הכנסת היהודי בקראקס).

“החוצה”. גרפיטי שצויר על קיר בית הכנסת בקרקאס  בירת וונצואלה
"החוצה". גרפיטי שצויר על ידי אלמונים על קיר בית הכנסת בקרקאס בירת וונצואלה
( רויטרס, 31 בינואר, 2009 צילום: קרלוס גרסיה רווילנס)

ד. בניית תשתיות מודיעין וטרור , המעניקות לאיראן אופציה מבצעית להגיב או ליזום פעילות טרור נגד ישראל וארה"ב ב"יום פקודה". זאת תוך הסתייעות ביכולותיה של חזבאללה, המגלה פעילות ענפה באמריקה הלטינית ומגבירה את נוכחותה באזור, כולל עיסוק נרחב בתחום הפשיעה (סמים ותחומי פשיעה נוספים) .

ה. הפצת האסלאם השיעי, במתכונתו האיראנית-ח'מיניסטית, בקרב קהילות לא-מוסלמיות המתגוררות במדינות אמריקה הלטינית, ובמקביל- הפצת רעיונות המהפכה האסלאמית האיראנית וההשפעה הפוליטית האיראנית בקרב קהילות מוסלמיות בכלל ושיעיות-לבנוניות , בפרט (כחלק מפעילות דומה שמבצעת איראן ברחבי העולם).

5. בדומה לדפוסי פעולתה במזרח התיכון, כך גם באמריקה הלטינית משתמשת איראן בנשק הטרור והחתרנות לקידום מכלול יעדיה, כפי שתוארו לעיל. כמו במזרח התיכון, ובמוקדים נוספים ברחבי העולם, הזרוע האיראנית הביצועית העיקרית העוסקת בכך הינה משמרות המהפכה . זרוע זו מסייעת לחזבאללה, שפעילותה ונוכחותה באמריקה הלטינית קדמו לאילו של תקופת אחמדינז'אד , ומסתייעת בה כ- Proxy המרכזי לבניית תשתיות טרור. חזבאללה מקיים גיוס כספים הנחוצים לפעילותה בלבנון ולתחזוקת רשתות הטרור וקיום קשר שוטף עם ארגוני פשיעה מקומיים הפועלים ברחבי בדרום אמריקה, כגון אלו הפועלים באזור משולש הגבולות ברזיל-ארגנטינה-פרגוואי, באי מרגריטה בוונצואלה ובקרב קרטלי הסמים בקולומביה ובמכסיקו . כזכור, בשנות התשעים של המאה הקודמת נוצלו תשתיות טרור של חזבאללה ואיראן בארגנטינה לשם ביצוע שני פיגועי הרג ראוותנים בבואנוס איירס כנקמה על פגיעות שספגה חזבאללה בלבנון (פיצוץ שגרירות ישראל ב-1992 ובניין אמיה ב-1994).

6. ארצות הברית מודעת היטב לאיומים ולאתגרים, שהפעילות האיראנית באמריקה הלטינית מציבה לפתחה. הדבר מצא ביטויו לאחרונה בשורת התבטאויות של בכירים אמריקנים, משורות המודיעין הצבאי ומשרד החוץ, המצביעים על הסיכונים והאתגרים שבפעילות האיראנית. כך למשל, שר ההגנה, רוברט גייטס, דיווח לסנאט האמריקאי (ינואר 2009) כי הוא "מוטרד מרמת הפעילות החתרנית שמבצעת איראן באמריקה הלטינית... וחושש יותר ממעורבות זו מאשר מעורבותה של רוסיה באזור זה של העולם"; ראש המודיעין הלאומי האמריקני, דניס בלייר , בדו"ח שהוצג בפני ועדת הכוחות המזוינים של הסנאט (מרץ 2009), עמד על הקשרים הולכים ומתחזקים בין הוגו צ'אבז לאיראן, שבצירוף השחיתות הרווחת בוונצואלה יוצרים סביבה נוחה אותה יכול חזבאללה לנצל לצרכיו. ג'יימס סטאורידיס ( Stavridis ), מפקד פיקוד דרום אמריקה ( Southcom ), דיווח לועדת הכוחות המזוינים של הסנאט (מרץ 2009), כי ניכרת עלייה בפעילות ממשלת איראן , ובכלל זה פתיחת שש שגרירויות חדשות באמריקה הלטינית במהלך חמש השנים האחרונות ופעילות נרחבת להמרת הדת (קרי, המרה לשיעה) ברחבי האזור. לדבריו "הדבר מהווה מקור לדאגה במיוחד לאור הקשרים, בין ממשלת איראן, שהיא מדינה תומכת טרור, וחזבאללה...".

7. מבחינתה של ישראל טומנת הפעלתנות האיראנית הנרחבת והמתגברת באמריקה הלטינית מכלול של סיכונים , חלקם בטווח הזמן הקרוב וחלקם פוטנציאלים. במישור המדיני עלולה פעילות זו לחבל ביחסי ישראל עם מדינות אמריקה הלטינית, כפי שקרה בוונצואלה ובבוליביה. כמו כן מעודדת פעילות זאת גילויי אנטישמיות כלפי קהילות יהודיות באמריקה הלטינית, כפי שקרה בוונצואלה. בתחום הטרור מנצלת איראן את העמקת קשריה עם מדינות אמריקה הלטינית על מנת לבנות תשתיות טרור מקומיות בעזרת משמרות המהפכה ומנגנוני המודיעין שלה תוך הסתייעות בארגון חזבאללה . תשתיות אלו קיימות בשטח ומקצתן כבר הופעלו, כאמור, פעמיים בשנות התשעים לשם ביצוע שני פיגועי התאבדות רבי נפגעים בארגנטינה והן עלולות גם להיות מנוצלות בעתיד לשם ביצוע פיגועי נקמה בהקשר הישראלי-לבנוני-פלסטיני או אף הישראלי-איראני במסגרת התמודדות רחבה יותר של ההתמודדות האיראנית הכוללת עם ישראל וארה"ב, למשל בתרחיש של הסלמת משבר הגרעין.

8. מטרת עבודה זאת היא לבחון את היבטיה השונים של המדיניות האיראנית כלפי וונצואלה ומדינות מפתח נוספות באמריקה הלטינית, במטרה להצביע על הסיכונים והאתגרים הטמונים בה בפני ישראל, ועוד יותר מכך בפני ארה"ב והמערב. העבודה כוללת את הפרקים הבאים:

א. הפעילות האיראנית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב.

ב. נשיאי איראן וונצואלה: חזון מהפכני חדש.

ג. פטרו-דולרים ושיתוף פעולה כלכלי כמנופים להשפעה פוליטית.

ד. רתימת מדינות אמריקה הלטינית לסדר היום המזה"תי של איראן.

ה. ציר טהראן-קרקאס-לה-פאז

ו. אקוודור כיעד לפעילות איראנית.

ז. סמינרים באיראן בנושא אמריקה הלטינית.

ח. אמריקה הלטינית כיעד להפצת האסלאם השיעי וליצוא רעיונות המהפכה האסלאמית האיראנית.

ט. שבט הוואיו וארגון וונצואלה חזבאללה כמקרה מבחן.

י. השימוש בתקשורת האלקטרונית (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט).

י"א. טרור ופשיעה בשרות חזבאללה ואיראן באמריקה הלטינית.

י"ב. דאגה גוברת בארה"ב.

 

למסמך המלא בפורמט PDF לחץ כאן

 

לראש העמוד

איראן  מעמיקה את נוכחותה המדינית והכלכלית באמריקה הלטינית, "החצר האחורית" של ארה"ב.

מאמרים נוספים בתחום