מרואן אלברע'ות'י: פרטנר למו"מ עם ישראל או טרוריסט?

הפגנת תמיכה ביהודה ושומרון במהלך שביתת האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל בהנהגת מרואן אלברע'ות'י. המשתתפים הניפו דגלי פתח צהובים ופוסטרים של מרואן אלברע'ות'י, שבהם הוא כונה:"מהנדס האינתיפאדה וסמל האחדות הלאומית" (ערביי 48, 16 במאי 2017).
הפגנת תמיכה ביהודה ושומרון במהלך שביתת האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל בהנהגת מרואן אלברע'ות'י. המשתתפים הניפו דגלי פתח צהובים ופוסטרים של מרואן אלברע'ות'י, שבהם הוא כונה:"מהנדס האינתיפאדה וסמל האחדות הלאומית" (ערביי 48, 16 במאי 2017).   

עבודה זאת בוחנת אבני דרך מרכזיות בביוגרפיה של מרואן אלברע'ות'י במטרה לעמוד על השינויים, שחלו במעמדו בפתח ובעמדותיו כלפי ישראל במהלך השנים, ולהעריך את הסיבות לשינויים הללו. אחת הסוגיות הנבחנות בעבודה היא מדוע אלברע'ות'י, שתמך בהסכמי אוסלו נתפס כפעיל שלום, וקיים הידברות עם קשת רחבה של אישים בישראל, הפך לפעיל טרור, שהורשע ברצח בכוונת תחילה של חמישה אנשים ובהכוונת תשתית הטרור של פתח במהלך האינתיפאדה השנייה? העבודה מנסה להעריך את מידת הפופולריות של אלברע'ות'י בפתח ובציבור הפלסטיני ואת סיכויו של אלברע'ות'י לרשת את אבו מאזן. סוגיה נוספת הנבחנת בעבודה היא האם אלברע'ות'י, גם לאחר שהורשע בפעילות טרור במהלך האינתיפאדה השנייה, מהווה פרטנר למו"מ להסדר שלום בין ישראל לפלסטינים.

 

עיקרי העבודה

1.   מרואן אלברע'ות'י (אבו קסאם), יליד הכפר כובר (צפונית מערבית לראמאללה),הצטרף לשורות פתח בשנת 1974, בהיותו בן 15. בהיותו בן 19 הוא נעצר לראשונה ע"י ישראל ונאסר למשך שנתיים באשמת חברות בחוליית פתח, שביצעה פיגוע. בשנת 1983 החל אלברע'ות'י את לימודיו באוניברסיטת ביר זית אותם השלים ב-1994, לאחר חזרתו לראמאללה (תואר שני ביחסים בינלאומיים). בשנת 1986 הוא נעצר וגורש לירדן. בשנת 1994 הותרה חזרתו לראמאללה עם חזרתם של המגורשים במסגרת הסכמי אוסלו.

2.   בשנים שלאחר חזרתו ליהודה ושומרון תמך אלברע'ות'י בהסכמי אוסלו, בהאמינו שהם יובילו בסופו של דבר לנסיגת ישראל מהשטחים שכבשה ב-1967 ולהקמת מדינה פלסטינית. בתקופה זאת הוא עמד בקשר עם קשת רחבה של אישים בישראל מהשמאל, מהמרכז וממערכת הביטחון, שראו בו מנהיג פלסטיני אותנטי ופרטנר מרכזי לשלום.

3.   בשנת 2000 עמד מרואן אלברע'ות'י בראש התנזים (מסגרת פעילי שטח של פתח, אשר היוו בעת האינתיפאדה השנייה את חוד החנית בפעילות הטרוריסטית נגד ישראל). אולם אלברע'ות'י איבד את מעמדו הבכיר כאשר בבחירות לתנזים במאי 2000 הוא הפסיד לחסין אלשיח'. לאחר הפסדו בבחירות הוא סירב להעביר את התפקיד ליריבו בשל מחלוקת סביב אופי הבחירות. ערפאת שרצה לעודד את התחרות ביניהם העדיף שלא להכריע בין השניים. מאבקי הכוח שניהל אלברע'ות'י, ותסכולו הרב מהתנהלותם של ערפאת וותיקי פתח שחזרו מתוניס, מילאו גם הם תפקיד חשוב בהקצנה שחלה בעמדותיו של אלברע'ות'י כלפי ישראל.

4.   לקראת סוף שנות התשעים, ובמיוחד לאחר כישלון פסגת קמפ דיוויד (יולי 2000), התפכח אלברע'ות'י מציפיותיו מהסכמי אוסלו. בתקופה זאת הוא אימץ את התפיסה, כי רק באמצעות מאבק מזוין יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם. כשפרצה האינתיפאדה השנייה אימץ אלברע'ות'י קו קיצוני לוחמני, שהיווההמשך ישיר לשינוי שחל בעמדותיו כלפי ישראל. עד למעצרו בידי ישראל היה אלברע'ות'י דמות המפתח בליבוי והכוונת האינתיפאדה השנייה ("מהנדס האינתיפאדה" כפי שהוא מכונה ע"י תומכיו).

5.   מרואן אלברע'ות'י נעצר ע"י צה"ל ב-15 באפריל 2002, במהלך מבצע "חומת מגן". ב-6 ביוני 2004 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביבי-יפו את מרואן אלברע'ות'י והודיע על גזר דינו. הוא הורשע ברצח בכוונה תחילה של חמישה בני אדם בשלושה פיגועי ירי, שבוצעו בשנים 2002-2001. בגזר הדין נקבע כי מרואן אלברע'ות'י היה מעורב באופן אישי בפיגועים הללו ועל כך הוא נדון לחמישה מאסרי עולם מצטברים. כמו כן הוא נדון לעשרים שנות מאסר באשמת חלקו בפיגוע התאבדות שסוכל.

6.   בנוסף להרשעתו במעשי הרצח הואשם מרואן אלברע'ות'י כי עמד בראש מנגנון טרור, אשר ביצע פיגועים, גם כאלה שהוא לא היה מעורב בהם אישית. על כך הוא נדון לעשרים שנות מאסר נוספות. בגזר הדין נקבע כי אלברע'ות'י הגיש למתכנני הפיגועים ומבצעיהם סיוע שהתבטא בהעברת כספים ואמצעי לחימה. בגזר הדין נקבע, כי "הוא עודד והמריץ את אנשיו להמשיך ולבצע פיגועי רצח; והוא תמך בכל דרך אפשרית בראשי חוליות הטרור, שתכננו או הוציאו לפועל את הפיגועים...". במהלך משפטו הציג עצמו מרואן אלברע'ות'י כדמות פוליטית החותרת לשלום. אולם השופטים דחו טיעון זה. הם קבעו בגזר הדין, כי אלברע'ות'י היה "מעורב עד צוואר בפעילות הטרור" וכי מבחינתו דרך השלום עברה "בנתיב הדמים של הטרור".

7.   גם לאחר שהורשע בבית המשפט ונדון לחמישה מאסרי עולם נותרו אישים בישראל, בעיקר (אך לא רק) מהקצה השמאלי של הקשת הפוליטית, שקראו לשחרורו. אלה רואים במרואן אלברע'ות'י מנהיג פלסטיני פרגמטי הצפוי להחליף את אבו מאזן ולהוות פרטנר לשלום עם ישראל. להלן כמה טיעונים בולטים שהעלו מצדדי שחרורו של אלברע'ות'י ומולם הממצאים העולים מעבודה זאת:

א.  טיעון מספר 1: מרואן אלברע'ות'י אינו טרוריסט אלאמנהיג פוליטי פרגמטי, שסטה מהדרך במהלך האינתיפאדה השנייה. שחרורו ישרת את הזרם המתון בחברה הפלסטינית.

ב.  טיעון מספר 2: למרואן אלברע'ות'י יש תוכנית פוליטית מתונה, שבבסיסה פתרון שתי המדינות החיות זו לצד זו בגבולות 1967.

ג.   טיעון מספר 3: מרואן אלברע'ות'י הינו דמות חזקה, שתוכל להוביל את הפלסטינים לשלום למרות מעשיו באינתיפאדה השנייה. שכן, על פי אותו טיעון, שלום עושים עם אויבים ולא עם ידידים.

ד.  טיעון מספר 4: המשך החזקתו במאסר של אלברע'ות'י אינו כדאי לישראל שכן אלברע'ות'י עתיד לזכות בבחירות לנשיאות הפלסטינית. בעקבות זאת יופעלו לחצים כבדים על ישראל לשחרר את נשיאה הנבחר של פלסטין וממשלת ישראל עלולה "להיאנס" לשחררו מהכלא.

8.   ממצאי עבודה זאת, כפי שיפורטו בהמשך, עומדים בסתירה לטיעונים הללו, שכן:

א.  מרואן אלברע'ות'י אינו מנהיג פוליטי שסרח אלא טרוריסט, שבית המשפט קבע, כי הוא היה מעורב עד צוואר בטרור, וכי הוא היה מעורב "באופן אישי וממשי" בפיגועים נגד אזרחים ישראלים חפים מפשע, שבוצעו כולם בתחומי הקו הירוק. בית המשפט קבע, כי מרואן אלברע'ות'י "ביקש להציג את עצמו כ"דמות פוליטית", ואף הצהיר, כי הוא נגד הרג אזרחים חפים מפשע. אולם הצהרות אלו, קבע בית המשפט "עומדות בניגוד למעשיו של הנאשם, כפי שהוכחו בפנינו" (מתוך גזר הדין במשפטו של מרואן אלברע'ות'י, 6 ביוני 2004).

ב.  מאז סוף שנות התשעים (בעיקר במהלך שנת 2000) אימץ אלברע'ות'י תפיסה קיצונית, שבה יש לטרור ולאלימות תפקיד מפתח בניהול הסכסוך עם ישראל. על פי התבטאויותיו ופעילותו בבית הכלא תפיסה זאת שרירה וקיימת עד היום והתנהלותו כפעיל שלום שייכת להיסטוריה (לשנים שלאחר הסכמי אוסלו). בפרט בולט אצלו המוטיב, שבמקביל למשא ומתן המדיני חייבים הפלסטינים להפעיל לחצים על ישראל ע"י טרור ואלימות ("התנגדות"). זאת ועוד, לשיטתו של אלברע'ות'י כל הסכם עם ישראל חייב לכלול גם את מימוש "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לבתיהם בישראל. לנוכח זאת לא ניתן להגדיר את אלברע'ות'י כשוחר שלום או כפרגמטי. נהפוך הוא, אלברע'ות'י פועל על בסיס תפיסת עולם קיצונית, שתהווה מכשול בפני משא ומתן משמעותי בין ישראל לפלסטינים.

ג.   מרואן אלברע'ות'י אינו דמות כה חזקה, כפי שנטען ע"י התומכים בשחרורו. הוא אומנם דמות חשובה ומשפיעה המובילה בסקרי דעת קהל ונהנית מפופולריות רבה, ובהחלט יש לו סיכוי להיבחר כיורשו של אבו מאזן (או לכל תפקיד פוליטי בכיר אחר). אולםנראה לנו, כי קיים פער גדול בין הפופולריות של אלברע'ות'י לבין השפעתו האמתית: בניגוד לתקופת האינתיפאדה השנייה אלברע'ות'י חסר כיום מנגנון תמיכה מאורגן, ואחיזה איתנה בשטח, שיתרגמו את הפופולריות ממנה הוא נהנה להישגים מעשיים בשטח, ובתוך תנועת פתח (והדבר הוכח בקשיים הרבים שבהם נתקל במהלך פעילותו הענפה מהכלא, כפי שיפורט בעבודה). השפעתו על התנהלות חמאס וארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין אינה רבה. גם תחת הנהגתו לא סביר, שהרשות הפלסטינית תצליח לכפות את שלטונה על רצועת עזה, הנשלטת ע"י חמאס. לפיכך אנו סבורים שאם ייבחר מרואן אלברע'ות'י כמחליפו של אבו מאזן ספק רב אם כוחו בפתח, אחיזתו בשטח ומעמדו מול חמאס ושאר ארגוני הטרור, יאפשרו לו להוביל את הפלסטינים למשא ומתן, שבו צפויה ההנהגה הפלסטינית לבצע הכרעות היסטוריות שנויות במחלוקת.

ד.  יש הטוענים כי אם יבחר מרואן אלברע'ות'י למחליפו של אבו מאזן צפויה ישראל לעמוד בפני פניות מצד גורמים בינלאומיים לשחררו. אולם מרואן אלברע'ות'י סוחב עימו "קופת שרצים", אשר עשויה להקל על ישראל להדוף פניות אלה: הרשעתו ע"י בית המשפט בחמישה מעשי רצח של אזרחים, ותפקיד המפתח שהוא מילא באינתיפאדה השנייה (שהובילה למותם של למעלה מ-1,000 ישראלים, רובם אזרחים) עשויים לתת "תחמושת" טובה להתנגדות ישראל לשחרורו. גם עמדותיו המדיניות הקיצוניות ותמיכתו המוצהרת בהמשך הטרור (ה"התנגדות") צפויים לסייע לישראל בהדיפת לחצים לשחרורו.

9.   השילוב של תפיסת העולם הקיצונית של מרואן אלברע'ות'י בכל הנוגע לסכסוך עם ישראל, יחד עם חולשת מעמדו בתנועת פתח ובקרב דרגי השטח (גם אם יבחר לנשיא או לכל תפקיד בכיר אחר), מעידים להערכתנו, כי הציפיות של אלו שרואים בו פרטנר פוטנציאלי להסכם שלום, מעין נלסון מנדלה פלסטיני, הינן מוגזמות. על רקע הרקורד שלו בתקופת האינתיפאדה והתפיסה הקיצונית שלו כלפי ישראל, אשר באה לידי ביטוי בהתבטאויותיו מהכלא, קיים סיכון ממשי, כי שחרורו לא יקדם משא ומתן לשלום. נהפוך הוא, שחרורו עלול דווקא לחבל בסיכויי המשא ומתן בשל העלאת תביעות קיצוניות בלתי מציאותיות ועידוד המשך מערכת הטרור והאלימות נגד ישראל. בשורה התחתונה אנו סבורים, כי מרואן אלברע'ות'י אינו פרטנר הולם למשא ומתן לשלום עם ישראל.

 

מקורות

10.   העבודה מבוססת על מקורות מגוונים: מידע על מרואן אלברע'ות'י שהתפרסם בכלי תקשורת ישראלים, פלסטיניים ומערביים; ראיונות והתבטאויות של אלברע'ות'י; ממצאי חקירת מרואן אלברע'ות'י ופעילי טרור אחרים המופיעים במסמכים המשפטיים שפורסמו (גזר הדין, הכרעת הדין ומסמכים משפטיים נוספים, שהתפרסמו במהלך משפטו); עדויות מומחים ומסמכי שלל, המוזכרים במסמכי המשפט של אלברע'ות'י; מסמכי שלל שנפלו לידי צה"ל במהלך מבצע "חומת מגן" (ששפכו אור על מעורבותו של אלברע'ות'י בטרור בעת האינתיפאדה השנייה), ספרים, עבודות אקדמאיות ומאמרים, שנכתבו על האינתיפאדה השנייה והתקופה שקדמה לה.

מבנה העבודה

11.   העבודה מורכבת משלושה חלקים:

א.     חלק א'- התנהלותו של מרואן אלברע'ות'י בזירה הפנים-פלסטינית ומול ישראל:

1)   פרק א': עיקרי הביוגרפיה של מרואן אלברע'ות'י:

- פרטים אישיים

- אבני דרך מרכזיות בחייו של מרואן אלברע'ות'י

2)   פרק ב': עמדותיו של מרואן אלברע'ות'י כלפי ישראל ומעורבותו במאבקי הכוח הפנימיים בפתח (עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה):

- כללי

- תמיכתו של אלברע'ות'י בהסכמי אוסלו ומגעיו עם ישראלים

- ההקצנה בעמדותיו של אלברע'ות'י במהלך 2000

- מאבקיו הפנימיים של מרואן אלברע'ות'י בתוך פתח (2000)

- אירועי "יום הנכבה": חזרה כללית לקראת האינתיפאדה השנייה (מאי 2000)

- התנהלותו של מרואן אלברע'ות'י עם פרוץ האינתיפאדה (29-28 בספטמבר 2000)

- סיכום: מה גרם להקצנה בעמדותיו של אלברע'ות'י?

3)   פרק ג': המעצר, המשפט וההרשעה.

ב.     חלק ב'- מעורבותו של מרואן אלברע'ות'י בטרור במהלך האינתיפאדה השנייה:

1)  פרק ד': העבירות, שבהן הורשע מרואן אלברע'ות'י.

2)  פרק ה': פיגועים, שבהם היה מרואן אלברע'ות'י מעורב באופן אישי:

- פיגוע הירי בתחנת הדלק סמוך לגבעת זאב (15 בינואר 2002)

- רצח נוסע בכביש ירושלים-מעלה אדומים (12 ביוני 2001)

- פיגוע הירי במסעדת "סי פוד מרקט" בתל אביב (5 במרץ 2002)

- ניסיון פיגוע התאבדות בקרבת קניון מלחה בירושלים (26 במרץ 2002)

3)  פרק ו': דפוס התנהלותו של מרואן אלברע'ות'י באכוונת התארגנויות הטרור של פתח.

4)  פרק ז': הסיוע הכספי כאמצעי להפעלת חוליות טרור בידי מרואן אלברע'ות'י.

ג.      חלק ג': השהייה בכלא:

1)   פרק ח': פעילותו של מרואן אלברע'ות'י בזירה הפנים-פלסטינית מכותלי הכלא:

- הקמפיין לשחרור מרואן אלברע'ות'י

- הבחירות לנשיאות (ינואר 2005)

- הבחירות למועצה המחוקקת (ינואר 2006)

- זכייתו אלברע'ות'י בבחירות לוועדה המרכזית (2009, 2016)

- מרואן אלברע'ות'י: מועמד מוביל בסקרי דעת קהל פלסטינים

- סיכום: מהם סיכוייו של מרואן אלברע'ות'י לרשת את אבו מאזן?

2)   פרק ט': עמדותיו של אלברע'ות'י כלפי ישראל בעת שהותו בכלא:

- עמדותיו של מרואן אלברע'ות'י כלפי ישראל כפי שהתבטאו בהצהרות ובראיונות, שהעביר מבית הכלא.

- מעורבותו של אלברע'ות'י בהפסקת האש ("הדנה") בין ארגוני המחבלים לבין ישראל (2003)

- "מסמך האסירים" (מאי 2006)

- "שיווק" "מסמך האסירים" לבני שיח ישראלים

- שביתת הרעב של אסירים בהנהגת אלברע'ות'י (אפריל- מאי 2017)