הטרור הפלסטיני נגד ישראל בשנת 2016: נתונים, מאפיינים ומגמות

דפוסי הפיגועים הנפוצים של הטרור הפלסטיני העממי בשנת 2016: מימין: סכין שנמצאה בילקוטה של הצעירה, שנתפסה בעת סיכול פיגוע דקירה בכרמי צור (צילום: דוברות גוש עציון, 9 בפברואר 2016). במרכז: פיגוע ירי שבוצע לעבר אוטובוס נוסעים ישראלי סמוך לתקוע (דף הפייסבוק QUDSN, 21 במאי 2016). משמאל: זירת פיגוע דריסה בצומת הכניסה לקריית ארבע (דף הפייסבוק PALDF, 24 ביוני 2016).
דפוסי הפיגועים הנפוצים של הטרור הפלסטיני העממי בשנת 2016: מימין: סכין שנמצאה בילקוטה של הצעירה, שנתפסה בעת סיכול פיגוע דקירה בכרמי צור (צילום: דוברות גוש עציון, 9 בפברואר 2016). במרכז: פיגוע ירי שבוצע לעבר אוטובוס נוסעים ישראלי סמוך לתקוע (דף הפייסבוק QUDSN, 21 במאי 2016). משמאל: זירת פיגוע דריסה בצומת הכניסה לקריית ארבע (דף הפייסבוק PALDF, 24 ביוני 2016).

הקדמה: מאפיינים עיקריים של הטרור הפלסטיני ביהודה, שומרון, רצועת עזה וישראל

1.   הטרור הפלסטיני ביהודה, שומרון וישראל, התאפיין בשנת 2016 בהמשך הטרור העממי ("ההתנגדות העממית"). גל הטרור העממי, דעך אומנם בחודש אפריל, אך הטרור העממי המשיך להתקיים גם לאחר מכן, בהיקף גבוה מהממוצע החודשי של השנים הקודמות. לעומת זאת נמשכה הרגיעה היחסית בגבול שבין רצועת עזה לישראל, שהשתררה מאז תום מבצע "צוק איתן". הביטוי המרכזי שלה היה המשך הירידה בירי הרקטות לעבר ישראלשהגיע ב-2016 לרמתו הנמוכה ביותר מאז ההינתקות (2005) והשתלטות חמאס על הרצועה (2007).

 

2.   להלן המאפיינים העיקריים של הטרור הפלסטיני בשנת 2016 ביהודה, שומרון, מרחב ירושלים ועומק ישראל:

א.     נמשך הטרור העממי בהיקף גבוה, גם לאחר דעיכת גל הפיגועים: גל הטרור העממי, שהגיע לשיאו בחודשים אוקטובר-דצמבר (ממוצע של כ-45 פיגועים מידי חודש), הלך ודעך באופן עקבי, עד חודש אפריל 2016 (שבו בוצעו  חמישה פיגועים). אולם בחודשים מאי-דצמבר 2016 נמשכו פיגועי הטרור העממי בהיקף של 12-5 פיגועים מידי חודש, כמות הגבוהה מהממוצעע  החודשי של השנים הקודמות.

ב.     חלו שינויים בסוגי הפיגועים:

1)  פיגועי הדקירה המשיכו להוות את סוג הפיגועים העיקרי, המאפיין את הטרור העממי (כ-61% מכלל הפיגועים המשמעותיים ב-2016). בלטו בשנה שחלפה מסע דקירות בטיילת שבין יפו לת"א (תייר אמריקאי הרוג) ופיגוע דקירה בקריית ארבע שבמהלכו נרצחה נערה בת 133 בעת שישנה בביתה.

2)  בהיקף פגועי הדריסה (כ-8% מכלל הפיגועים המשמעותיים ב-2016) חלה ירידה. הפיגוע באמצעות משאית בטיילת ארמון הנציב שבוצע  בינואר 2017 שב והמחיש את  הקטלניות הרבה של סוג פיגועים זה, בעיקר כאשר הוא מתבצע באמצעות כלי רכב כבדים.

3)  בפיגועיהירי, שגרמו לעשרה הרוגים, חלה עלייה משמעותית במהלך שנת 2016 (כ-23% מכלל הפיגועים המשמעותיים). במהלך חודש ינואר 2017 נמשכה מגמה זאת. בלטו פיגוע ירי ממכונית נוסעת, שבוצע בשלוש זירות בירושלים (שני הרוגים), פיגועי ירי בפאב במרכז ת"א (שני הרוגים) ובמתחם שרונה בלב ת"א (ארבעה הרוגים).

4)  מספר ההרוגים שגבה הטרור הפלסטיני נותר גבוה למרות דעיכתו של גל הטרור העממי: במהלך 2016נהרגו 17 ישראלים מהם עשרה בפיגועי ירי ושבעה בפיגועי דקירה. סה"כ נהרגו מאז תחילת גל הטרור העממי ועד לסוף 2016 47 ישראלים (מהם 30 בחודשים אוקטובר-דצמבר 2015).

ג.      פחת מספר הפלסטינים, שהשתתפו בהפרות סדר אלימות, ככל שדעך גל הטרור העממי. ביטוי לכך ניתן למצוא במיעוט יחסי של משתתפים בהפרות סדר אלימות, גם כאלו שנערכו גם במהלך ארועים "מועדים לפורענות" (למשל במהלך חג הפסח וחגי תשרי של שנת 2016, כשישראלים רבים ביקרו בירושלים).

ד.     מרחב ירושלים ומרחב חברון המשיכו להוות את המוקדים הבולטים של הטרור העממי. אחריהם באו אזורי גוש עציון וראמאללה. לעומת זאת, אזורי שכם וצפון השומרון, שמילאו תפקיד מרכזי באנתיפאדה השנייה, שיחקו תפקיד משני בגל הטרור העממי ובפיגועים בשנת 2016. מרבית מבצעי הפיגועים הגיעו לזירות הפיגוע ממקומות סמוכים למקום הפיגוע כך שקיימת מידה רבה של חפיפה בין זירות הפיגוע לבין מוצא המחבלים.

ה.     הפרופיל השכיח של מרבית מבצעי הפיגועים: מרבית המחבלים היו גברים (כ-82%), צעירים בגילם, ללא עבר של מעורבות בפיגועים או השתייכות קודמת לארגוני טרור. במרבית המקרים הם ביצעו את הפיגועים לבדם, כתוצאה מהחלטה אישית, ספונטנית, ללא הנחייה מ"למעלה".  בפיגועים שהם ביצעו הם השתמשו לרוב בכלי נשק "קרים" (סכינים, חפצים חדים, כלי רכב) אך לעיתים גם בנשק קל, לרוב מאולתר. הם הונעו משלוב של מוטיבציות לאומיות ושיקולים אישיים (בעיות במשפחה, תסכול אישי, קיפוח מגדרי של נשים, רצון להימלט מקשיי היום יום ע"י הפיכה לשהיד והגעה לגן עדן).

ו.      כישלון הטרור הצבאי המאוכווןע"י חמאס וארגוני הטרור האחריםבמטרה לתעל את הטרור העממי ל"אינתיפאדה שלישית" בעלת אופי צבאי מזוין: מאז תחילת גל הטרור העממי שירותי הביטחון של ישראל והרשות הפלסטינית שבו וחשפו התארגנויות טרור, בעיקר של חמאס, שהתכוונו לבצע פיגועי ראווה, חלקם בישראל (ובכלל זה פיגועי התאבדות במרכזיםם עירוניים הומי אדם, פיגועי ירי, ופיגועי חטיפה, שנועדו להשיג "קלפי מיקוח" לשחרור אסירים). כמו כן סוכלו ניסיונות להבריח כספים ליהודה ושומרון באמצעות בלדרים. הפיגוע הצבאי הבולט ביותר, אשר יצא לפועל בשנת 2016, היה הפיגוע בקו 12 של אגד בירושלים, שבו נפצעו עשרים בני אדם. מאחוריו עמדה חוליית חמאס, שכמה מפעיליה היו כלואים בישראל.

ז.      מספרם הנמוך של פיגועים והתארגנויות בהשראת או בהכוונת ארגונים לא פלסטינים (דאעש וחזבאללה): הטרור ביהודה, שומרון ובישראל היה ברובו הגדול פלסטיני וארגונים לא פלסטינים מילאו בו תפקיד משני. הפיגוע הבולט בהשראת דאעש ביצע במתחם הבילויים והקניות בשרונה (ארבעה הרוגים) ע"י מחבל, שהושפע מהאידיאולוגיה של דאעש בעת ששהה בירדן. כמו כן חשפו כוחות הביטחון הישראלים מספר חוליות של חזבאללה, שהופעלו מלבנון ומרצועת עזה, אשר התכוונו לבצע פיגועי ירי והתאבדות.

3.   הטרור העממי ביהודה ושומרון זוכה לתמיכת פתח והרשות הפלסטינית, אשר מצאה ביטויה בועידה השביעית של פתח (29 בנובמבר-4 בדצמבר 2016). הטרור העממי מוצג על ידי אבו מאזן והרשות הפלסטינית כ"התנגדות עממית בדרכי שלום". מאחורי מטבע לשון זאת מסתתרת תמיכה בטרור עממי אלים, אשר במהלך 2016 שב וזלג לשטח ישראל. חמאס מצידה שבה וקראה להגברת היקף הטרור העממי תוך מאמצים להעניק לו גם סממנים של טרור צבאי ממוסד.

 

4.   מרצועת עזה נמשכה הירידה המשמעותית בהיקף ירי הרקטות לעבר ישראל, שהחלה לאחר מבצע "צוק איתן" (במהלכו הגיע היקף ירי הרקטות לשיאו). במהלך 2016 אותרו 15 נפילות בשטח ישראל (לעומת 24 בשנת 2015). שנת 2016 הייתה השקטה ביותר באופן יחסי מאז ההינתקות (2005) והשתלטות חמאס על הרצועה (2007). הרגיעה היחסית נוצלה ע"י חמאס ושאר ארגוני הטרור לשיקום יכולותיהם הצבאיות ובכלל זה שיקום ארסנל הרקטות ובניית מנהרות חודרות לשטח ישראל.

5.   הירידה המשמעותית בהיקף ירי הרקטות הייתה פועל יוצא ממדיניות הריסון של חמאס, אשר אכפה אותה על ארגוני טרור "סוררים" ביתר תקיפות וקפדנות מאשר לאחר מבצעי צה"ל קודמים (בעיקר על הארגונים הסלפים-ג'האדיסטים, שאתגרו את חמאס מעת לעת). מדיניות זו נבעה ממכלול שיקולים אסטרטגים שבמרכזם עומדיםהתחזקות ההרתעה הישראלית לאחר מבצע "צוק איתן" ועניינה של חמאס להשיג "רווח זמן", שיאפשר לה לשקם את כשירותה הצבאית, ללא הפרעה משמעותית מצד ישראל. שיקולים נוספים הינם עניינה של חמאס בשיקום התשתיות האזרחיות (הגם שהללו ממשיכים להימצא בעדיפות שנייה לעומת השיקום הצבאי), ההידרדרות ביחסיה של חמאס עם מצרים (שלאחרונה מנסה חמאס לתקנם) ו"התקררות" היחסים בין חמאס לבין מדינות כמו איראן (בעלת ברית אסטרטגית בעבר) וסעודיה.

6.   נראה לנו, כי עיקרי מגמות הטרור הפלסטיני, שהסתמנו בשנת 2016, ימשכו גם בחודשים הקרובים. להערכתנו יימשך הטרור העממי ("ההתנגדות העממית"), הנהנה מתמיכת פתח והרשות, עם עליות וירידות בהיקפו. במקביל ימשיכו חמאס וארגוני הטרור האחרים במאמציהם להקים התארגנויות טרור ממוסדות ביהודה ושומרון ולהפעילן לשם ביצוע פיגועי ראווה, כולל בשטח ישראל. ברצועת עזה אנו סבורים, כי חמאס עדיין מושפעת ממכלול הגורמים המרסנים, העומדים ביסוד מדיניותה הזהירה כלפי ישראל. אולם מדיניותה עלולה להשתנות בלוח זמנים קצר, בכמה תסריטים העלולים להוביל להידרדרות, למשל: פיגועי ראווה ביהודה, שומרון וישראל ותגובות ישראליות בעקבותיהם; ארועים בינלאומיים שייתפסו כפגיעה באינטרס הפלסטיני (כגון העברת שגרירות ארה"ב לירושלים); תגובות ישראליות על ירי רקטות שיתפסו ע"י חמאס כבלתי מידתיות ופגיעה של ישראל ב"נכסים" של חמאס (למשל, פגיעה במנהרות התקיפה).

 

מבנה העבודה

1.   העבודה כוללת את החלקים הבאים:

פרק א': הטרור העממי ביהודה ושומרון:

            א.  מאפיינים כלליים.

            ב.  מדיניות פתח והרשות הפלסטינית.

            ג.  סוגי הפיגועים:

1)  התפלגות סוגי הפיגועים.

2)  פיגועי דקירה.

3)  פיגועי דריסה.

4)  פיגועי ירי.

5)  פיגועי מטען.

6)  פיגועים משולבים.

            ד.  זירות הפיגועים:

1)  יהודה, שומרון ומרחב ירושלים.

2)  עומק ישראל.

            ה.  פרופיל מבצעי הפיגועים.

             ו.   מעורבות פעילי מנגנון הביטחון של הרשות הפלסטינית בביצוע הפיגועים.

פרק ב': הטרור הצבאי המאורגן ביהודה ושומרון:

            א.  מאפיינים כלליים.

            ב.  חשיפת חוליית טרור וסיכול ניסיונות להעברת כספים ליהודה ושומרון.

פרק ג': טרור בהשראת או בהכוונת ארגונים לא- פלסטינים:

            א.  דאעש.

            ב.  חזבאללה.

פרק ד': הטרור מרצועת עזה:

            א.  מאפיינים כלליים.

            ב.  ירי הרקטות לעבר ישראל בשנת 2016.

            ג.  תקריות גבול.

            ד.  הפגנות אלימות בסמוך לגדר הגבול וניסיונות לחצות את גדר הגבול.