התפיסה הפוליטית והאידיאולוגית העומדת ביסוד קשרי התארגנויות פרו-פלסטיניות באירופה עם החזית העממית לשחרור פלסטין: Freedom Flotilla Italia כמקרה מבחן

Freedom Flotilla Italia
מימין: הלוגו של הארגון הפרו-פלסטיני האיטלקי Freedom Flotilla Italia. משמאל: כרזה הקוראת לשחרורו של אחמד סעדאת, מזכ"ל החזית העממית, שנדון ע"י ישראל לשלושים שנות מאסר על חלקו בתכנון הרצח של השר רחבעם זאבי. הצילום מופיע בראש כתבה העוסקת בכנס בפירנצה בו דווח על פגישות הארגון האיטלקי עם פעילי החזית העממית ברצועת עזה ( 21 בפברואר 2013, Freedomflotilla.it)

כללי

1. במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל ניתן להבחין בקשרים המתקיימים בין פעילי החזית העממית לשחרור פלסטין לבין פעילי ארגוני זכויות אדם ופעילי ארגונים פרו-פלסטינים במדינות מערב אירופה, בדגש על צרפת ואיטליה. קשרים אלו באו לאחרונה לידי ביטוי בהשתתפות פעילי החזית העממית מראמאללה בכנסים ובפגישות בצרפת ובפגישות, שקיימו פעילי התארגנות פרו-פלסטינית בשם Freedom Flotilla Italia (להלן: FFI) עם פעילי החזית העממית ברצועת עזה. בלט הביקור שקיים בצרפת שעואן ג'בארין, פעיל החזית העממית, העומד בראש ארגון אלחק, ארגון זכויות אדם פלסטיני הממלא תפקיד חשוב בלוחמה המשפטית נגד ישראל (בג"צ הגדיר בזמנו את ג'בארין כבעל שני כובעים: ראש ארגון זכויות אדם ופעיל טרור בחזית העממית)[1].

2. החזית העממית לשחרור פלסטי ןהינה ארגון טרור, שהוקם בדצמבר 1967, בראשות ג'ורג' חבש. הארגון הינו בעל אידיאולוגיה מרכיסיסטית-לניניסטית משולבת עם לאומיות ערבית ופלסטינית. שיא פעילותה הטרוריסטית של החזית העממית היה "גל" פיגועי טרור ברחבי העולם בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. "סימן ההיכר" של "גל" זה היה חטיפת מטוסים ישראליים ומערביים. שיאו היה בספטמבר 1970 כאשר במבצע משולב נחטפו מטוסים של חברת TWA, סוויסאייר ופאן אם, והונחתו בזרקא שבירדן (ניסיון לחטוף גם מטוס אל על סוכל). פיצוץ המטוסים ע"י חוטפיהם נתן את האות לאירועי "ספטמבר השחור", שבסיומם סולקו המחבלים הפלסטינים משטח ירדן. החזית העממית הייתה אחראית גם לטבח בשדה התעופה לוד בשיתוף פעולה עם ארגון טרור יפני בשם "הצבא האדום היפני " (30 במאי 1972). כיום החזית העממית אינה מבצעת פיגועים בחו"ל אולם פעיליה משולבים ב"התנגדות העממית" ב"שטחים", במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל ובפעילות הטרור השוטפת ביהודה, שומרון ורצועת עזה[2] (הפיגוע הבולט של החזית העממית היה רצח השר רחבעם זאבי במלון היאט בירושלים, ב-17 באוקטובר 2001)[3].

3. לנוכח זאת עולה השאלה מדוע ארגונים ופעילים פרו-פלסטינים, כולל כאלו המגדירים עצמם כארגוני זכויות אדם הדוגלים באי-אלימות, משתפים פעולה עם החזית העממית בעלת הרקורד הטרוריסטי, המוגדרת כארגון טרור בארה"ב וע"י האיחוד האירופי. כמו כן עולה השאלה מהו הרקע האידיאולוגי והפוליטי לשיתוף פעולה שכזה, מעבר לפלטפורמה המוכרת של עוינות עמוקה כלפי ישראל והמערב? בכנס שערכה לאחרונה FFI, התארגנות איטלקית פרו-פלסטינית הנוטלת חלק בפרויקט המשטים לרצועת עזה, ניתן למצוא תשובה לשאלות אלו. התובנות שעלו במהלך הכנס באשר לקשרי FFI עם החזית העממית ובאשר לפעילות המזוינת של החזית תקפות גם, להערכתנו, לארגונים אנטי-ישראלים במערב אירופה, בדגש עם צרפת, המקיימים קשרים עם החזית העממית.

מימין: אבו סאמי פעיל החזית העממית (יושב שלישי משמאל) בכנס בטולוז כשמשמאלו סמל החזית העממית (http://www.ladepeche.fr, 9 בדצמבר 2012). משמאל: אבו סאמי פעיל החזית העממית מזוהה כעמר שחאדה, עורך ביטאון התנועה אלהדף, באתר הרשמי של החזית העממית
מימין: אבו סאמי פעיל החזית העממית (יושב שלישי משמאל) בכנס בטולוז כשמשמאלו סמל החזית העממית (9 בדצמבר 2012, http://www.ladepeche.fr). משמאל: אבו סאמי פעיל החזית העממית מזוהה כעמר שחאדה, עורך ביטאון התנועה אלהדף, באתר הרשמי של החזית העממית

4. מניתוח הדברים שנאמרו בכנס בפירנצה עולה, כי עולם המונחים שבאמצעותו בוחן FFI את החזית העממית הינו של השמאל האירופאי הקיצוני, שכלל אינו רלבנטי למציאות הפוליטית ברצועת עזה, ובזירה הפלסטינית הפנימית בכלל. FFI מתייחס לחזית העממית כאל ארגון מרכזי ב"שמאל הפלסטיני", הנאבק למען "זכויות אדם", אשר נמצא במגמת התחזקות ומסוגל לחוות "אלטרנטיבה ממשית" לשלטונו האוטוריטטיבי והריאקציוני של האסלאם הפוליטי (חמאס) ברצועת עזה. FFI אינו מתעלם מהפעילות הצבאית-טרוריסטית של החזית אלא הוא מגלה "הבנה" למניעיה ואף מצדיק אותה. זאת ע" העלאת הטיעון(החוזר על עצמו), שבמציאות של "כיבוש ישראלי אכזרי" ניתן לנקוט בפעולות מזוינות: "קידוש האידיאל של ההימנעות מאלימות טוב אולי עבור נפשותינו היפות, אך זהו תסריט, שאינו מציאותי בתנאים של כיבוש אכזרי". FFI אף מותח ביקורת (מרומזת) על פעילים פרו-פלסטינים (השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה), אשר "מדגישים אך ורק את ההתנגדות הבלתי אלימה" מפני "שזו נתפסת יותר טוב במערב". יתרה מכך, ה-FFI מותח ביקורת על שלטונה של חמאס ברצועת עזה לא רק בשל האסלאמזציה של החברה האזרחית, אלא גם משום שהיא מטילה הגבלות על פעילותם של ארגוני טרור (ה"התנגדות") ברצועת עזה.

סוגיית הקשרים עם החזית העממית כפי שעלתה בכינוס בפירנצה

5. Freedom Flotilla Italia (להלן: FFI) הינה התארגנות איטלקית פרו-פלסטינית, עוינת לישראל, הנוטלת חלק בפרויקט המשטים לרצועת עזה. מקורה הינו בשמאל הרדיקלי בדומה לכמה ארגונים אחרים המובילים את פרויקט המשטים ואת שיירות הסיוע לרצועת עזה (דוגמת ISMו- FGM). פעילי FFI נטלו חלק בניסיון (הנפל) להוציא לפועל משט משודרג בשם "צי החירות 2", שמטרתו המוצהרת הייתה לפרוץ את הסגר על רצועת עזה (יוני-יולי 2011). תשעה פעילים של FFI התלוו לפעילי הארגון הצרפתי הפרו-פלסטיני Europalestina, שביקרו ברצועת עזה בסוף דצמבר 2012- תחילת ינואר 2013. במהלך שהייתם של פעילי FFI ברצועה (ואולי גם בקהיר) הם נפגשו, בין השאר, עם בכירים בחזית העממית לשחרור פלסטין ושמעו מהם על המצוקות והאתגרים הניצבים בפני החזית העממית ברצועת עזה.

6. ב-17 בפברואר 2013 קיי o FFI כנס בעיר פירנצה, שבאיטליה.הכנס עסק בכמה נושאים, שהראשון שבהם היה פגישות, שקיימו פעיליו בעת הביקור ברצועת עזה, עם נציגי החזית העממית לשחרור פלסטין. בדיון על הפגישות עלתה השאלה האם יש לתמוך בפעילות המזוינת של החזית העממית. להלן עיקרי התובנות שעלו בקרב פעילי FFI במהלך הביקור ברצועה, שמקורם בשיחות שקיימו עם פעילי החזית העממית (על פי כתבה שפורסמה ב-21 בפברואר באתר האינטרנט של FFI):

א. החזית העממית לשחרור פלסטין הינה חלק מ"השמאל הפלסטיני". חברי FFI זיהו במהלך ביקורם "מגמת התחזקות של כוחות השמאל הפלסטינים". "השמאל הפלסטיני", לשיטתם, חותר להשגת אחדות פלסטינית ובו בזמן מסוגל להוות אלטרנטיבה ממשית "להתרחבות השפעתו של האסלאם הפוליטי ברצועת עזה" (קרי, לשלטון החמאס).ב. האסלאמיזציה של רצועת עזה, בראיית חברי המשלחת, מקורה בשחיתות של מנגנוני הרשות הפלסטינית ושל תנועת פתח. בנצלם שחיתות זאת הצליחו האסלאמיסטים ברצועה ליצור תשתית נרחבת ומבוססת היטב של שירותי רווחה. תשתית זאת זוכה למימון מתוך "מאגרי הכספים הענקיים" של תנועת האחים המוסלמים, אשר חמאס הינה הזרוע הפלסטינית שלה. כמו כן זוכה תשתית הרווחה למימון מצד מדינות כמו ערב הסעודית, איראן וקטר.

ג. הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אשר הושג בעקבות מבצע "עמוד ענן", מהווה עדות נוספתלהתמסדותה של חמאס כגוף השולט על רצועת עזה. לטענת פעילי החזית העממית הדבר מוביל "להעמקת ההשתלטות של תנועת החמאס האסלאמיסטית על החברה האזרחית ברצועת עזה". זאת, לדבריהם, באופן המזכיר את דפוסי פעילותה של ממשלת האחים המוסלמים במצרים, שהוכיחה עצמה כ"אוטוריטארית וריאקציונית".

ד. פעילי החזית העממית התלוננו, כי ממשל חמאס ברצועה "מגביל את פעילותם של ארגוני ההתנגדות הפלסטינים מתוך רצועת עזה" (קרי, הפסקת האש שהושגה בתום מבצע "עמוד ענן" מגבילה את פעילותם של ארגוני הטרור הקטנים, והחזית העממית לשחרור פלסטין בכלל זה). הדבר מציב בפני ארגונים אלו "אתגר חמור" (שעיקרו מניעת פעילות צבאית-טרוריסטית נגד ישראל ע"י כוחות הביטחון החמאס).

ה. פעילי החזית העממית שיבחו את טיפוח התשתיות של "החברה האזרחית" ברצועת עזה ע"י השמאל הפלסטיני (למשל, גני ילדים ובתי ספר מטעם הארגון הבינערבי על שם ע'סאן כנפאני[4], או בית החולים אלעודה בג'באליה). משתתפי המפגש הדגישו את חשיבות פועלם של ארגוני החקלאים, הדייגים והנשים "הנאבקים נגד האסלאם הפוליטי". כמו כן הודגש תפקידה החשוב של תחנת הרדיו של החזית העממית המייצגת את ארגוני השמאל הפלסטינים, "אשר מאבקם חשוב ביותר לשמירה על עקרונות זכויות האדם ברחבי המזרח התיכון" (הכוונה לדעתנו ל"קול העם", צות אלשעב, תחנת הרדיו של החזית העממית ברצועה).

ו. פעילי החזית העממית שהשתתפו במפגש עם פעילי FFIהתייחסו במפורש לסוגיית "ההתנגדות המזוינת" (קרי, פעילות הטרור). הם שיבחו את פעילותם של גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית של החזית העממית. לדבריהם ה"גדודים" שותפים לתאום פעולות ה"התנגדות" באופן כללי, אך הם עצמאיים מבחינה פוליטית וצבאית. לדבריהם גדודי אבו עלי מצטפא מצליחים לשמור על רמת מוכנות אופרטיבית גבוהה, למרות שאינם זוכים למשאבים להם זוכות קבוצות מזוינות של ה"אסלאם הפוליטי" (קרי, חמאס).

עמדת Freedom Flotilla Italia כלפי "ההתנגדות המזוינת"

7.    משתתפי הכנס בפירנצה נדרשו לשאלת הלגיטימיות של "ההתנגדות המזוינת" (בה דוגלת החזית העממית") ומיקומה מול ה"התנגדות הבלתי אלימה" (בה דוגלים במוצהר ארגונים רבים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל[5]).בכנס בפירנצה נפלה החלטה בזכות התמיכה ב"התנגדות המזוינת", תוך ביקורת מרומזת כלפי ארגונים פרו-פלסטינים המדגישים משיקולים טקטיים ותדמיתיים את "ההתנגדות הבלתי אלימה". זאת בנימוק האידיאולוגי,שלפעילים מערביים, הנהנים ממנעמי החיים במדינות המערב הדמוקרטיות "אין את הזכות להעניק תעודת כשרות או לשפוט ביחס לצדקת שיטות המאבק בהן נוקטים העמים הנמצאים תחת כיבוש ותחת סכנת הכחדה".

8.    בהחלטות הכנס בפירנצה נקבע, כי "הסיבה היחידה לכך, שאנשים מסוימים מדגישים אך ורק את ההתנגדות הבלתי אלימה, היא שזו נתפסת יותר טוב במערב". אולם, לטענתם, "דווקא ההיעלמות, הכמעט מוחלטת, של ההתנגדות המזוינת בשנים האחרונות הובילה להתרחבות מפעל ההתנחלות הישראלי" [הערה: ה"התנגדות המזוינת" בשנים האחרונות לא נעלמה אלא לבשה צורה אחרת- את טרור המתאבדים החליף טרור הרקטות]. לפיכך, נקבע, כי על הגורמים המזדהים עם הפלסטינים להשאיר להם את מלוא הזכות לקבוע את השיטות לניהול מאבקם הלאומי, ולתמוך בהם "מבלי ליפול למלכודת של ההפרדה בין הטוב לרע". בסיכום, נאמר, כי "קידוש האידיאל של ההימנעות מאלימות טוב אולי עבור נפשותינו היפות, אך זהו תסריט שאינו מציאותי בתנאים של כיבוש אכזרי".

נושאים נוספים שעלו בכנס בפירנצה

9.    בהמשך הכנס הוחלט לתמוך במאמצי הפעילים הבינלאומיים ברצועת עזה ובכלל זה תמיכה  ב"זכויות הדייגים הפלסטינים" וביוזמות אחרות שמטרתם "להגן" על האוכלוסייה המקומית. כמו כן נידון נושא בניית בית ספר ברצועה על שם Vittorio Arigoni[6], המשך ההכנות למיזם Gaza's Ark(הוצאת ספינה מעזה על מנת לפרוץ את הסגר), וקמפיין BDSלו שותפה FFI(על הפרק- קמפיין שמטרתו למנוע קיומה של אליפות אירופה בכדורגל לגילאים עד 21 בישראל).

[1]ראו לקט המידע מה-19 בפברואר 2013: "טרור וזכויות אדם: שעואן ג'בארין, ראש ארגון זכויות אדם ופעיל החזית העממית לשחרור פלסטין, ערך לאחרונה ביקור בצרפת, במסגרת קמפיין אנטי-ישראלי שארגונו מנהל. ביקורו מהווה ביטוי נוסף להשתלבות פעילים, שמקורם בחזית העממית, במתקפת הדה-לגיטימציה המתנהלת נגד ישראל".
[2]גדודי אבו עלי מצטפא של החזית העממית קיבלו עד למבצע "עמוד ענן" אחריות על ירי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה.
[3]גדודי אבו עלי מצטפא, הזרוע הצבאית-טרוריסטית של החזית העממית לשחרור פלסטין, פרסמה לאחרונה הודעה בזו הלשון: "הכדורים שפגעו בראשו של רחבעם זאבי מסוגלים לפגוע בכם, בראשיכם, שכן הנשק שלנו אינו מיועד עבור מפגנים צבאיים, אלא נשקינו מכוון אל ראשיכם, ופלסטין תהיה בית הקברות שלכם (הודעה מפי רעול פנים, Youtube, 26 בפברואר 2013).
[4]ע'סאן כנפאניהיה סופר פלסטיני ופעיל החזית העממית לשחרור פלסטין. הוא שימש כדובר הארגון ועורך ביטאונה אלהדף. ימים ספורים לאחר הטבח בשדה תעופה לוד התפרסמה תמונתו של כנאפי עם אחת המחבלות היפניות. הוא מצא מותו בבירות ב-8 ביולי 1972 כתוצאה מהתפוצצות מכוניתו (ויקיפדיה).
[5]משתתפי פרויקט המשטים, ש-FFIהינו חלק ממנו, שבו והדגישו בהתבטאויות פומביות, כי אין הם נוקטים בשיטות אלימות מעבר ל"התנגדות פאסיבית" למעצרם, והדגישו את אופיים ההומניטארי של המשטים, על מנת לזכות בדעת קהל אוהדת. בפועל הופעלו על ידם לא אחת טקטיקות אלימות, ששיאן במשט ה"מרמרה". זאת ועוד, בפורומים פנימיים הביעו פעילים בכירים של ארגונים מרכזיים השותפים למתקפת הדה-לגיטימציה "הבנה" ואף "תמיכה" בפעילות המזוינת של המחבלים הפלסטינים. כך למשל, ד"ר פול לארודי, אחד ממקימי ה- ISM, הביע בתקופת האינתיפאדה השנייה הבנה מלאה למחבלים המתאבדים "הנאלצים מתוך ייאוש" לבצע פעולות של "הגנה עצמית". הוידה עראף, ממייסדי ISMוהדמות הבולטת בארגונים הדה-לגיטימטורים, ציינה בסדנה פנימית של ISM, כי הארגון תומך באלו המעורבים בהתנגדות המזוינת נגד ישראל (פירוט מסמך מה-9 בדצמבר 2012: "תנועת הסולידאריות הבינלאומי (ISM): רשת שמקורה בפעילי שמאל קיצוני בארה"ב, המשתייכת לקואליציה המנהלת מערכת דה-לגיטימציה נגד ישראל...").
[6] Vitorio Arigoni,עיתונאי איטלקי ופעיל זכויות אדם, נחטף ונרצח ברצועת עזה ע"י ארגון ג'האדי-סלפי בשם אלתוחיד ואלג'האד (15 באפריל 2011). החטיפה בוצעה בתגובה על שחמאס עצרה את השאם סעידני מנהיגו של הארגון. ב-20 בפברואר 2013 בית הדין הצבאי ברצועת עזה קיבל את ערעורם של שניים מהרוצחים והפחית את עונשם ממאסר עולם למאסר של 15 שנים. בערעור טען עו"ד מחמד זקות, סנגורם של השניים, כי יש להרשיעם בחטיפה לצורך שבי בלבד ולא ברצח (סוכנות הידיעות הצרפתית, 19 בפברואר 2010). ארבעה ארגוני זכויות אדם פלסטינים, הפועלים ברצועת עזה, קראו לבית הדין הצבאי לפרסם, מהר ככל האפשר, את הנימוקים העומדים מאחורי הפחתת עונשם של השניים (מען, 20 בפברואר 2013).