אפשר שירי צבא לבנון ב-3 באוגוסט לעבר כוח צה"ל שביצע עבודות כ-120 מטרים בתוך ישראל, נבע מהחלטה של דרג שטח ולא מהנחיית הפיקוד הבכיר, אך לפחות הוא הושפע מהאווירה הלוחמנית השוררת בצבא לבנון כלפי ישראל.

מקום התקרית באזור משגב

מקום התקרית באזור משגב

פעילות הגיזום של צה”ל, שהיתה עילה לתקרית

פעילות הגיזום של צה”ל, שהיתה עילה לתקרית

אזור התקרית

אזור התקרית

חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה”ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)

חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה”ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)

חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה”ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)

חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה”ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)

צילום: דובר צה”ל

צילום: דובר צה”ל

אחד המטענים דמויי סלע שנמצאו בשטח ישראל באזור שבין גדר הגבול לקו הכחול

אחד המטענים דמויי סלע שנמצאו בשטח ישראל באזור שבין גדר הגבול לקו הכחול

תושבים צופים בנאומו של חסן נצראללה המוקרן על גבי  מסך ענק

תושבים צופים בנאומו של חסן נצראללה המוקרן על גבי מסך ענק

הכלי שבאמצעותו בוצע הגיזום מגיע ליעדו

הכלי שבאמצעותו בוצע הגיזום מגיע ליעדו

חיילי צבא לבנון אורבים לפעילות צה”ל. בתמונה משמאל אפשר לראות צלם שמתעד את האירועים

חיילי צבא לבנון אורבים לפעילות צה”ל. בתמונה משמאל אפשר לראות צלם שמתעד את האירועים


מקום התקרית באזור משגב
מקום התקרית באזור משגב עם סמוך לגדר הביטחון בשטח ישראל
  פעילות הגיזום של צה”ל, שהיתה עילה לתקרית

פעילות הגיזום של צה"ל, שהיתה עילה לתקרית (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010). הצילום מצביע בברור, כי אמצעי הגיזום ניצב בשטח ישראל (כ-120 מטרים ממזרח לקו הכחול). הזרוע שלו עוברת את גדר הביטחון אל עבר שטח ישראלי המצוי בין גדר הביטחון לבין הקו הכחול.

כללי

1.  ב-3 באוגוסט 2010 התחוללו במשך כשעתיים חילופי אש בין כוחות צבא לבנון לבין כוח צה"ל, שביצע עבודות גיזום בשטח ישראל. יוניפי"ל קבע מפורשות כי העבודות נעשו בשטחה של ישראל. התקרית החלה בירי של צבא לבנון; במסגרתה נהרג מג"ד ישראלי ונפצע קשה מ"פ. בעקבותיה התדרדר האירוע לחילופי אש נוספים. בצד הלבנוני נהרגו שלושה חיילים ואזרח ונפצעו כמה אזרחים נוספים (ביניהם כתב ערוץ אלמנאר של חזבאללה, שסיקר בהרחבה את התקרית).

2. הירי שביצע צבא לבנון לעבר חיילי צה"ל, מהווה הפרה ברורה של החלטת מועצת הביטחון 17011 לא ברור בשלב זה באיזה דרג בצבא לבנון ניתנה ההוראה או התקבלה החלטה על ירי. להערכתנו לצמרת צבא לבנון אין עניין בהתלקחות צבאית עתה עם ישראל, אולם סביר כי גם בהנחה שההנחייה לא ניתנה ע"י הפיקוד הצבאי בצבא לבנון, הוא הושפע מאווירה לוחמנית כלפי ישראל השוררת בצבא לבנון (ובחטיבותיו המוצבות בדרום) אוירה זו מוצאת ביטוייה גם בתקשורת הלבנונית2.

3. ממשלת לבנון הציגה את התקרית כנובעת מפגיעת ישראל בריבונותה. ממשלת סוריה הביעה תמיכה בלבנון. חזבאללה גינה בחריפות את "הפשע הציוני" ובעיקר את הפגיעה בעיתונאים, שהוצגה כ"פשע נגד חופש הביטוי" (סוכנות הידיעות הלבנונית, 3 באוגוסט 2010).

4. מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, התייחס לתקרית בהרחבה בפתח נאום שנשא לרגל יום השנה הרביעי למלחמת לבנון השנייה. בנאומו הוא שב והדגיש כי חזבאללה נהג באיפוק, לא התערב באירועים ואיפשר לצבא לבנון לנהל לבדו את המערכה. אולם הוא הוסיף כי מעתה בכל מקום בו יותקף צבא לבנון ע"י ישראל "ותהייה בו נוכחות של ההתנגדות", אזי "ההתנגדות לא תשתוק ולא תתאפק והיא תכרות את היד הישראלית אשר תישלח לעבר צבא לבנון…" בנאומו זה של נצראללה שבו ניסה להציב "משוואה" חדשה, גלום מסר הרתעתי פומבי מלווה באיום מרומז כלפי ישראל. נצראללה ניצל גם את התקרית לשם הדגשת הלגיטימציה הפנים-לבנונית להמשך קיומו של חזבאללה כארגון בעל תשתית צבאית, המגן לדבריו על לבנון ומסייע לצבאה. נצראללה תיאר את מהלכי צבא לבנון כ"הירואיים", וטען כי האירוע "טבל בדם" את המודל של "עם-צבא-התנגדות" אותו מנסה חזבאללה לקדם.

השתלשלות האירועים

5. ב-3 באוגוסט בסביבות 1220 פתח כוח של צבא לבנון באש צלפים לעבר כוח צה"ל, שעסק בפעילות תחזוקה שגרתית של גיזום עצים ושיחים מעבר לגדר הביטחון. העבודה התנהלה בשטח ישראל ללא חציית הקו הכחול3, צפונית למשגב עם וסמוך לכפר הלבנוני אלעדיסה. ירי הצלפים לווה בכיסוי תקשורתי של עיתונאים, שנכחו במקום כולל כתב אלמנאר.

6. האש נורתה מאחד הבתים שבכפר אלעדיסה. כתוצאה מהירי נפגע בראשו ונהרג קצין צה"ל סגן אלוף (מיל) דב הררי ז"ל ששימש כמג"ד מילואים בגזרה. כמו כן  נפצע באורח קשה בחזהו מפקד פלוגה במילואים בדרגת סרן. שני הקצינים עמדו בצידו הישראלי של הגבול  ופיקחו מרחוק על פעולות הגיזום.

7. כוח צה"ל השיב באש מנשק קל, ירי ארטילרי וירי במסוקי קרב לעבר מוצבי צבא לבנון ובכלל זה ירי לעבר מפקדת הגדוד האזורית בכפר א-טייבה. כתוצאה מהירי נהרגו שלושה חיילים ונפגעו מספר כלי רכב משוריינים של צבא לבנון. אחד מפגזי הארטילריה שירה צה"ל לעבר יעדי צבא לבנון החטיא את המטרה וגרם בשוגג למספר נפגעים אזרחים ביניהם אנשי תקשורת המזוהים עם חזבאללה (עיתונאי של העיתון אלאח'באר נהרג, ועיתונאי של ערוץ אלמנאר נפצע).

8. תוך כדי הירי התגובתי של צה"ל הגיעו בקשות מדרגים בכירים בצבא לבנון להפסיק את  הירי על מנת לאפשר לפנות את הנפגעים הלבנוניים. צה"ל הסכים להפסקת אש.  כחצי שעה מאוחר יותר ביצע צבא לבנון ירי טילי RPG אל עבר טנק צה"ל. הטיל החטיא את המטרה. טנק צה"ל ביצע ירי בתגובה לעבר היורים וירי לעבר עמדת צבא לבנון ממנה בוצע הירי. לאחר כשעתיים הסתיימה התקרית.

אזור התקרית
אזור התקרית

חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה”ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)

חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה”ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)
חיילי צבא לבנון יורים לעבר כוח צה"ל (אלג'זירה, 3 באוגוסט 2010)

ירי קודם של צבא לבנון לעבר צה"ל

9.  בליל 8-7  בפברואר 2007 במהלך פעילות צה"ל לחשיפת מטענים, שהונחו בשטח, ככל הנראה על ידי פעילי חזבאללה, פתח צבא לבנון בירי נשק קל ומקלעים לעבר כוח צה"ל באזור מארון אלראס. כוח צה"ל חצה במקרה זה את גדר המערכת אך לא חצה את הקו הכחול ופעל בשטח ישראל, באזור שבין גדר המערכת לקו הכחול. כוח צה"ל השיב באש לעבר נגמ"ש של צבא לבנון וגרם לכמה פצועים בקרב חיילי צבא לבנון.

צילום: דובר צה”ל
פיצוץ אחד המטענים ע"י צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
  אחד המטענים דמויי סלע שנמצאו בשטח ישראל באזור שבין גדר הגבול לקו הכחול
אחד המטענים דמויי סלע שנמצאו בשטח ישראל באזור שבין גדר הגבול לקו הכחול (צילום: דובר צה"ל)

תגובות ישראל

10. דובר משרד החוץ הודיע כי ישראל רואה בתקרית הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701. ישראל הגישה תלונה רשמית למזכ"ל האו"ם ולמועצת הביטחון. לדברי התלונה התקרית הנוכחית מצטרפת לשורה ארוכה של הפרות לבנוניות של ההחלטה, ובמרכזן התחמשות חזבאללה בדרום לבנון (דובר צה"ל, 3 באוגוסט 2010)

11. שר הביטחון אהוד ברק הזהיר את ממשלת לבנון מפני המשך התגרויות ודרש מהם לחקור מי עמד מאחרי האירוע. מסר דומה הועבר בהמשך גם ע"י ראש ממשלת ישראל. שר הביטחון קרא גם לכוחות יוניפי"ל למלא את שליחותם וחובתם לחקור את האירוע, לפעול בנחישות למניעת הישנותו ולמנוע את המשך ההתגרויות של צבא לבנון לאורך הגבול עם ישראל. עוד אמר כי הוא מצפה שהקהילה הבינלאומית תגנה את האירוע (דובר צה"ל, 3 באוגוסט 2010).

תגובת ממשלת לבנון

12. בכירים בממשל הלבנוני גינו את ישראל וטענו כי המדובר בחדירה לשטחה של לבנון, המהווה הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701:

א. סעד אלחרירי, ראש ממשלת לבנון, שערך שיחות עם נשיא לבנון ומפקד הצבא, גינה את ישראל על "חדירתה לריבונות הלבנונית" ואת הפגיעה בחייל צבא לבנון ובאזרחים. הוא ביקש מהקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל לפסיק את תוקפנותה (סוכנות הידיעות הלבנונית, 3 באוגוסט 2010).

ב. מישל סלימאן, נשיא לבנון , שהתעדכן על ידי מפקד צבא לבנון בפרטי האירוע, אמר כי יש צורך לעמוד  בפני ה"חדירה הזאת" ולא משנה מה תהיינה התוצאות. הוא יצר קשר עם שר החוץ וביקשו לקיים מגעים עם גורמים בינלאומיים בנושא (אלנשרה, 3 באוגוסט 2010).

ג. עלי אלשאמי, שר החוץ הלבנוני הזמין את שגרירי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון ואת מייקל ויליאמס, המתאם המיוחד של האו"ם בלבנון על מנת לדון באירועים. משרד החוץ ביקש מנציגו באו"ם לקרוא לישיבת חירום של מועצת הביטחון.

 תגובת חזבאללה

13. בנאום שנשא חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה בשידור ישיר לרגל יום השנה הרביעי למלחמת לבנון השנייה, הוא התייחס לתקרית בהרחבה בפתח דבריו. בנאומו הציג נצראללה את ישראל כמי שמבצעת "תוקפנות" מתמשכת נגד לבנון ואת חזבאללה ככוח שנועד לסייע לצבא לבנון ולהגן על דרום המדינה. 

14.  להלן כמה נקודות,שעלו בנאומו של חסן נצראללה (ערוץ אלמנאר, 3 באוגוסט 2010):

א. למרות שהמלחמה נסתיימה "התוקפנות" הישראלית נגד לבנון לא נפסקה והוכחה לכך הינן ההפרות הישראליות הבלתי פוסקות של הריבונות הלבנונית (לטענתו מאז תום מלחמת לבנון השנייה היו כ-7,000 הפרות שכאלה). עוד טען שמועצת הביטחון של האו"ם לא עשתה דבר על מנת למנוע הפרות אלו.

ב. כוחות חזבאללה פועלים בשילוב מלא עם צבא לבנון. מהרגע הראשון של התקרית נכנסו כוחות חזבאללה ("ההתנגדות") באזור לכוננות ועקבו אחר כל המתרחש בשטח אולם יחד עם זאת נהגו באיפוק ונתנו לצבא לבנון לנהל את המערכה. ראשות חזבאללה, שעמדה בקשר עם המפקדים בדרום, הורתה למפקדים בשטח שלא לעשות דבר ולהמתין. מפקדי חזבאללה אף יצרו קשר עם מפקדת צבא לבנון והודיעו לו כי חזבאללה לא יזום פעילות בשטח אולם כוחותיו עומדים לרשותו בשעת הצורך.

ג. אמנם חזבאללה נהג בתקרית זאת באיפוק ולא התערב, אולם מעתה בכל מקום בו יותקף צבא לבנון על ידי ישראל ותהיה בו נוכחות של אנשי חזבאללה ("ההתנגדות"): "ההתנגדות לא תשתוק ולא תתאפק והיא תכרות את היד הישראלית שתישלח לעבר צבא לבנון… זו החלטה על הגנה מכובדת ואת ההחלטה הזאת מקבל כל בעל כבוד במדינה …להתנגדות יש הכבוד שהצבא מגן עליה וההתנגדות מגינה על הצבא …זוהי המשוואה היחידה המגנה על לבנון ושומרת על כבודה".

תושבים צופים בנאומו של חסן נצראללה המוקרן על גבי  מסך ענק
תושבים צופים בנאומו של חסן נצראללה המוקרן על גבי  מסך ענק
(נהר.נט 3 באוגוסט, 2010)

15. חזבאללה לא נטל חלק בתקרית הנוכחית, והדבר שב והודגש ע"י נצראללה, אולם הוא ניסה לנצל את האירוע לביסוס הלגיטימיות שלו ולשידור מסר הרתעתי מלווה באיום מרומז כלפי ישראל. הדגשת הלגיטימציה להמשך קיומו של חזבאללה כארגון בעל תשתית צבאית, המגן לדבריו על לבנון ומסייע לצבא לבנון, חשובה עתה לארגון, זאת להערכתנו, במיוחד נוכח האפשרות להגשת כתבי האישום נגד אנשי הארגון ע"י טריבונל חקירת רצח חרירי. למסר זה, אותו פועל נצראללה להטמיע בזירה הפנים-לבנונית במשך שנים ארוכות, יש חשיבות רבה לנוכח הביקורת הפנים לבנונית והבינלאומית המתמשכת על קיומו של חזבאללה כארגון חמוש, ולנוכח דרישת הקהילה הבינלאומית ליישם את החלטת מועצת הביטחון 1701 .

16. כמקובל באירועים שכאלו, מערך ההסברה של חזבאללה גילה פעלתנות רבה, וכתב ערוץ הטלוויזיה אלמנאר נכח בשטח ותיעד את האירועים.

תיעוד בזמן אמת של ערוץ אלמנאר (3 באוגוסט 2010)

הכלי שבאמצעותו בוצע הגיזום מגיע ליעדו
הכלי שבאמצעותו בוצע הגיזום מגיע ליעדו

חיילי צבא לבנון אורבים לפעילות צה”ל. בתמונה משמאל אפשר לראות צלם שמתעד את האירועים
חיילי צבא לבנון אורבים לפעילות צה"ל. בתמונה משמאל אפשר לראות צלם שמתעד את האירועים

תגובות יוניפי"ל והאו"ם

 17. מילוש סטרוגר, יועצו המדיני של מפקד יוניפי"ל הצהיר, כי העבודות שביצע צה"ל התקיימו בשטח ישראל וכי הן תואמו מראש באמצעות יוניפי"ל עם צבא לבנון. לדבריו החקירה של האירוע על ידי יוניפי"ל לא הסתיימה וצוות טכני של יוניפי"ל אמור לצאת על מנת למדוד את המרחק בין אזור תקרית לקו הכחול (ראיון לגלי צה"ל, 4 באוגוסט 2010). מאוחר יותר אישר נרש באט (Naresh Bhat ), דובר יוניפי"ל, כי העץ (אותו גזם צה"ל), שעמד במוקד העימות בין לבנון לישראל, נמצא על אדמה ישראלית (אי.פי, 4 באוגוסט). הוא אישר גם כי חיילי צה"ל פעלו בצידו הישראלי של "הקו הכחול" (רוייטרס, 4 באוגוסט).

18.  בתום דיון מועצת הביטחון שהתכנס לבקשת לבנון הצהיר נשיא המועצה שגריר רוסיה כי חברות המועצה מביעות דאגה עמוקה מהתקרית שגרמה לאבדות לשני הצדדים. עוד קראה מועצת הביטחון לישראל וללבנון "להפגין ריסון מכסימלי לציית למחויבויותיהן להחלטה 1701 לשמור על הפסקה אש ולמנוע הידרדרות נוספת לאורך הקו הכחול". במהלך הדיון במועצת הביטחון נמנע תת מזכ"ל האו"ם לכוחות שלום מלהטיל אחריות על אחד הצדדים והסתפק בדיווח עובדתי.


1 החלטת מועצת הביטחון 1701 התקבלה ב-12 באוגוסט 2006 יומיים לפני סיומה של מלחמת לבנון השנייה וקראה להפסקת אש מלאה בין ישראל לחזבאללה, להתפקרות מלאה של חזבאללה מנשקו והפסקת כל פעולה אלימה נגד ישראל. ההחלטה גם מטילה אחריות מלאה על ממשלת לבנון על הנעשה בשטחה. 

2 כך למשל אמרו "מקורות צבאיים" לבנונים לכתב העיתון "אלספיר" כי צבא לבנון יאבק בעתיד בכל הפרה ישראלית של "הקו הכחול". הם הוסיפו כי "כוחותינו מונחים לפתוח באש באופן אוטומטי ללא צורך ברשות של מפקדת צבא לבנון, ואין חזרה מהחלטה זאת…" (אלספיר, 4 באוגוסט).

3 הקו הכחול הוא קו הגבול שקבע האו"ם לאחר נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000. זהו קו גבול זמני, המבוסס על הגבול הבינלאומי שנקבע בשנת 1923 .

 

לראש העמוד