קריאה של דאעש לפגוע בנציגים דיפלומטיים ובשגרירויות של ״המדינות הכופרות״ ברחבי העולם

כללי

מאמר המערכת של השבועון אלנבא' של דאעש התייחס ללקחי תקיפת שגרירות עיראק בקאבול בירת אפגניסטאן (30 ביולי 2017), שנתפסה ע"י דאעש כ"פעולה איכותית". בכתבה נאמר, כי פגיעה בשגרירויות ובחברי סגל הדיפלומטי היא אחת הדרכים היעילות והזולות ביותר להפעלת לחצים על "הממשלות הכופרות". לדברי המאמר המדינה האסלאמית מייחסת חשיבות גדולה לפעולות כאלה ומעודדת כל מוסלמי בכל מדינה לפגוע בשגרירויות או בעובדי שגרירויות באמצעות הריגתם או לקיחתם כבני ערובה . הריגת עובד שגרירות מחוץ לגבולות ארצו אף עדיפה, לדברי המאמר, על פני הריגת עשרות אזרחים במדינתם, שכן אפקט הפגיעה בשגרירויות גדול יותר. המאמר פונה בקריאה למוסלמים לקחת יוזמה ולפגוע בשגרירויות ובחברי הסגל הדיפלומטי של "המדינות הכופרות" (אלנבא', 3 באוגוסט 2017).

 

כותרת המאמר: "מלחמת השגרירויות [מטילה את] המורא והכאב הגדולים ביותר על המדינות הכופרות"  (אלנבא, גיליון 92, 3 באוגוסט 2017).

כותרת המאמר: "מלחמת השגרירויות [מטילה את] המורא והכאב הגדולים ביותר על המדינות הכופרות"
(אלנבא, גיליון 92, 3 באוגוסט 2017).

  • ברקע הקריאה לפגוע בשגרירויות ובאנשי סגל עומדות המפלות שנחל דאעש בעיראק ובסוריה בחודשים האחרונים (המשמעותית שבהן אובדן מוצול "בירת" הח'ליפות). בעקבות היחלשותו ב"מדינות הליבה" מעודד דאעש את פעיליו ותומכיו ברחבי העולם לבצע פיגועים במקומות מגוריהם כדי לסייע למדינה האסלאמית. הפיגוע בשגרירות עיראק בקאבול נתפס ע"י דאעש כ"פעולה איכותית" ולפיכך הוא דוחק בתומכיו לחקות אותה במדינות שונות ברחבי העולם. נראה לנו, כי פעילי ותומכי דאעש עלולים לנסות ולממש קריאה זאת הלכה למעשה.
עיקרי המאמר הקורא לפגוע בנציגויות זרות
  • המאמר התפרסם כמאמר מערכת בשבועון אלנבא' של המדינה האסלאמית, תחת הכותרת: "מלחמת השגרירויות [מטילה את] המורא והכאב הגדולים ביותר על המדינות הכופרות". המאמר התפרסם ב-3 באוגוסט 2017, שלושה ימים בלבד שפעילי דאעש תקפו את שגרירות עיראק בקאבול בירת אפגניסטאן (תקיפה ראשונה נגד שגרירות זרה בחו"ל, שהארגון קיבל עליה אחריות). הערה: תרגום המאמר ראו נספח.
  • על פי המאמר התקיפה נגד שגרירות עיראק בקאבול לא הייתה ראשונה מסוגה, אולם היא היוותה תזכורת לחשיבות פעולות איכות מסוג זה ומידת היעילות שלהן בהנחתת "מכות כואבות" על אויבותיה של דאעש. במאמר מועלות מספר סיבות המחייבות לבצע פעולות נוספות מסוג זה:
    • הנציגויות והשגרירויות מהוות בעצם תמונה מוקטנת של הממשלות והן ממלאות תפקיד ראשי בקידום ומימוש האינטרסים של הממשלות אותן הם מייצגות מהבחינה הפוליטית, הכלכלית והאסטרטגית.
    • הנציגויות הללו גם מהוות מרכזים לפעולות ריגול, איסוף מידע וארגון מבצעים נגד אויבים ומתנגדים ומהוות בסיס קשר לאזרחים הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה .
    • פגיעה בשגרירויות ובחברי המשלחות "הדיפלומטיות" היא עדיין אחת השיטות היעילות ביותר ללחוץ על הממשלות, תוך השקעת אמצעים דלים יחסית. פעילות טרור נגדן מביכה אותן ומציגה אותן כמי שאינן מסוגלות להגן על תושביהן.
    • פגיעה בגורם כלשהו בשגרירויות הנמצא מחוץ למדינתו תגרום סבל רב למדינתו, יותר מאשר הריגת עשרות בני אדם, והיא כואבת עבור הממשלות יותר מאשר תקיפת מפקדות הביטחוניות והצבאיות הנמצאות בתחומן.

בשל סיבות אלה רואה המדינה האסלאמית בשגרירויות ובמי שעובד בהן מטרות חשובות לפגיעה והיא מעודדת כל מוסלמי בכל רחבי העולם להכות בשגרירויות ולפגוע בעובדי שגרירויות באמצעות הריגתם או לקיחתם כבני ערובה. עוד נאמר כי כל מי שמעוניין לקיים ג'האד ולא יכול מסיבה זו או אחרת לצאת מתחומי מדינתו לא ימצא קושי לאתר אזרחים זרים במדינה בה הוא מתגורר ולפגוע בהם ובכך לבצע את מצוות הג'האד. המסר של דאעש מתמקד הפעם בשגרירויות ובנציגים דיפלומטיים כאמצעי ל"עליית מדרגה" בתהודה של הפיגועים (בהשוואה לפיגועי דריסה או דקירה, שבעבר נקראו תומכי דאעש לבצע במקומות מגוריהם).

הפיגוע בשגרירות עיראק בקאבול, אפגניסטאן
  • ב-31 ביולי 2017 אירע פיגוע בשגרירות עיראק במרכז העיר קאבול בירת אפגניסטאן באזור בו ממקמות רוב השגרירויות הזרות בעיר. משרד הפנים האפגני דיווח כי בפיגוע היו מעורבים ארבעה מחבלים. בתחילה פוצץ עצמו אחד מהם בשער הכניסה לשגרירות ובכך פרץ דרך לשאר התוקפים אשר נכנסו למתחם השגרירות וירו לכל עבר. לדברי משרד הפנים, כיתרו כוחות המשטרה את האזור וחילצו את אנשי השגרירות מבלי שנפגעו (אתר משרד הפנים האפגאני, 31 ביולי 2017). לא ברור כמה נהרגו או נפצעו בתקיפה.

הפיצוץ בשגרירות עיראק בקאבול (אתר משרד הפנים של אפגניסטאן, 31 ביולי 2017)

הפיצוץ בשגרירות עיראק בקאבול (אתר משרד הפנים של אפגניסטאן, 31 ביולי 2017)

  • מחוז ח'ראסאן של המדינה האסלאמית קיבל אחריות לביצוע הפיגוע. בהודעה שפרסם הארגון נאמר כי שני פעילים אבו ג'לאביב הח'ורסאני ואבו טלחה אלבלחי (Abu Talhah al Balkhi) ביצעו פיגוע התאבדות כפול בשגרירות העיראקית. לדברי ההודעה תקפו שני המחבלים את השגרירות באמצעות אפודי נפץ שלבשו, מקלעים ורימוני יד. מחבל אחד פוצץ עצמו סמוך לעמדת השומר והשני ירה לעבר אנשי השגרירות בתוך המבנה. לטענת דאעש בפיגוע נהרגו שבעה מאבטחים מחוץ למבנה ויותר מעשרים בני אדם בתוך בניין השגרירות (חק, 31 ביולי 2017).
פעילי דאעש שביצעו את הפיגוע בשגרירות עיראק בקאבול (חק, 31 ביולי 2017).     זירת הפיגוע (אלסומריה, 31 ביולי 2017).

מימין: פעילי דאעש שביצעו את הפיגוע בשגרירות עיראק בקאבול (חק, 31 ביולי 2017). משמאל: זירת הפיגוע (אלסומריה, 31 ביולי 2017).

  • אין זו הפעם הראשונה בה מותקפת שגרירות זרה בקאבול. ב-31 במאי 2017 התפוצץ רכב תופת, ברובע הדיפלומטי המאובטח בבירה קאבול. בפיגוע נהרגו למעלה מתשעים בני אדם ונפצעו 463, בהם 11 אמריקאים. חומרי הנפץ ששימשו לפיצוץ הוסלקו בתוך מיכלית לשאיבת מי ביוב (רויטרס, 31 במאי 2017). דובר משטרת קאבול ציין כי הפיצוץ אירע בכיכר הנמצאת סמוך לשגרירות גרמניה. איש ביטחון אפגאני שאבטח את השגרירות נהרג. חלק מעובדי השגרירות הגרמנית נפצעו. כמו כן נפגעו מבני השגרירויות של איחוד האמירויות ומצרים. הטאליבאן הכחישו כל קשר לפיגוע (ערוץ החדשות הסעודי, אפגניסטאן טיימס, 31 במאי 2017). במספר דיווחים בתקשורת הערבית נמסר כי דאעש קיבל אחריות על ההתקפה. לדיווחים אלו לא נמצא אימות.
נספח
תרגום מאמר המערכת במגזין אלנבא' הקורא לפגוע הנציגויות זרות בעולם
מלחמת השגרירויות [מטילה את] המורא והכאב הגדולים ביותר על המדינות הכופרות

התקפת חיילי הח'ליפות האחרונה על שגרירות ממשלת "הסרבנים" [במקור: אלרואפצ', הכוונה לשיעים, ובמקרה זה לממשלת עיראק] בקאבול לא הייתה ראשונה מסוגה, אלא שהתקפה זו הייתה תזכורת לחשיבות סוג זה של פעולות איכות ולמידת יעילותה, בהנחתת מכות כואבות על מדינות הכפירה כולן.

השגרירויות מהוות סמלים לריבונות הממשלות הרודניות ומקור ליראת כבוד בקרב המדינות [השונות]. כמו-כן, הן [קרי: השגרירויות] ממלאות תפקיד ראשי בקידום ענייניהן [של הממשלות השונות] ומימוש האינטרסים הפוליטיים, הכלכליים והאסטרטגיים שלהן ובסיס קשר לאזרחים שלהן הנמצאים מחוץ לגבולותיהן. בנוסף, הן מהוות מרכזים לארגון פעולות ריגול, איסוף מידע וניהול מבצעים נגד האויבים והמתנגדים [של אותן הממשלות]. בקצרה, השגרירויות הן תמונה מוקטנת של הממשלות [באשר הן] בחו"ל.

לפיכך, המדינות שוקדות באופן מכסימלי על מנת להבטיח את ביטחון השגרירויות שלהן ומשלחותיהן "הדיפלומטיות" [המירכאות במקור, מתוך זלזול והתרסה של הכותב] ולשם כך, [הממשלות] נושאות בהוצאות אדירות של כוח אדם ובהוצאות כספיות, כדי להגן על האינטרסים שהשגרירויות הללו מקדמות ועל העובדים שבתוכן.

פגיעה בשגרירויות ובחברי המשלחות "הדיפלומטיות" היא עדיין אחת השיטות היעילות ביותר ללחוץ על הממשלות [השונות] ואחת הדרכים המצריכות השקעת מאמצים דלים ביותר. הממשלות והקבוצות הלוחמות בצורותיהן השונות עדיין מפיקות תוצאות כבירות מפגיעה בשגרירויות של הממשלות העוינות להן, זאת באמצעות הפצצתן, או פריצה אליהן והריגת מי שבתוכן או באמצעות השתלטות עליהן, לקיחת בני ערובה ושימוש בהם [בבני הערובה] כדי ללחוץ על הרודנים שלהם [של ממשלותיהם] ולממש מטרות מסוימות או אפילו פגיעה בעובדים בשגרירויות באמצעות התנקשויות וחטיפה מחוץ לשגרירויות.

כמו-כן, פגיעה במטרות אלה מהווה גורם מטריד עבור המדינות המארחות, אשר חשות במבוכה רבה מול מדינות אחרות, ונראות מולן ככאלה שאינן מסוגלות להגן על אורחיהן וידידיהן, שהרי מוטלת עליהן ההגנה עליהם במעלה הראשונה. לפיכך, פגיעה המשלחות "הדיפלומטיות" עשוי להיות מטרה ללחץ על המדינה המארחת, יותר מאשר על המדינה ששיגרה את המשלחת.

היינו עדים לדוגמאות רבות בהיסטוריה של הג'האד בעידן זה של פעולות מוצלחות שביצעו לוחמי ג'האד במקומות שונים, שבמהלכן הם תקפו שגרירויות של מדינות הכפירה ופגעו בעובדים שלהן. היינו גם עדים למידת ההשפעה של פעולות אלה על מדינות אלה, במיוחד כשהן עומדות חסרות יכולת – לא משנה מה מידת כוחן – להתערב ולהציל את אזרחיהן המדינות אחרות בזמן המתאים לכך.

המדינה האסלאמית ראתה ועדיין רואה בשגרירויות ובמי שעובד בהן מטרות חשובות [לפגיעה] עבור לוחמי הג'האד. אללה איפשר ללוחמי הג'האד שלה [של המדינה האסלאמית] במספר פעמים לתקוף את שגרירויות של המדינות הכופרות. כמו-כן, היא מעודדת היום כל מוסלמי בכל רחבי העולם להכות בשגרירויות של המדינות הללו ולפגוע בעובדים בהן באמצעות הריגתם או שבייתם [קרי: לקיחתם כבני ערובה]. הדבר יגרום לפושעים הללו ייסורים ויניא אותם מלהמשיך לתקוף את המוסלמים.

אנו לא נגזים אם נאמר כי פגיעה בגורם כלשהו בשגרירויות של המדינות הכופרות הנמצא מחוץ למדינתו תגרום סבל רב למדינתו, יותר מאשר הריגתו או הריגת עשרות כמותו בתוך מדינתו. כמו-כן, פגיעה בשגרירויותיהן או בנספחיהן [של המדינות הכופרות] מהווה פגיעה כואבת יותר עבורן מאשר תקיפת המטות/מפקדות הביטחוניות והצבאיות שלהן הנמצאות בתחומי ארצותיהן.

לפיכך, על כל מוסלמי בעולם להתאמץ לפעול בדרך הג'האד נגד המדינות הכופרות באמצעות תקיפת שגרירויותיהן וחברי המשלחות "הדיפלומטיות" שלהן. מי [מהמוסלמים] שמתקשה להגיע למדינה זו או אחרת [שאינו נמצא בתחומה,] בה הוא מעוניין לקיים ג'האד ולהטיל בה מורא, לא ימצא קושי לאתר אזרחים של אותה מדינה בבירות העולם [השונות] בהן הוא נמצא או שהוא מסוגל להגיע אליהן ולהרוג אותם [שם] או [לחילופין] לשבות אותם ולהשתמש בהם כאמצעי לחץ על הרודנים שלהם. כך הוא ישגר להם [לרודנים] מסר חד כי המשך לחימתם בלוחמי הג'האד לא תביא להם ביטחון באף מקום ברחבי העולם וכי המשך הלחימה בלוחמי הג'האד תוביל לפגיעה באינטרסים שונים שלהם [של הרודנים] במדינות שונות [ברחבי העולם].

כמו-כן, ניתן ללחוץ על המדינות הכופרות הללו באמצעות פגיעה ב"דיפלומטים" שמתארחים אצלן וזוכים להגנתן [של מדינות אלה] ב[אמצעות פגיעה ב]מטות שלהם [קרי: של הדיפלומטים הזרים], בבתיהם, באינטרסים שלהם ו[בכך] לגרום בעיות קשות למדינות אלה עם ידידותיהן ובעלות בריתן והצגתן [של המדינות המארחות] כחסרות יכולת להגן עם האינטרסים שלהן [של הידידות ובעלות הברית].

המדינות הכופרות, ובמיוחד המדינות הצלבניות [קרי: מדינות המערב] שביניהן, יודעות היטב שחייליהן לא יהיו בטוחים מפגיעות לוחמי הג'האד בזירות הלחימה [מחוץ לתחומן]. לכן, הן החליפו אותם [את חייליהם] בסוכנים ובאי-כוח מקומיים מטעמן שאין להן ערך. הן יודעות היטב שאינן יכולות לסכל את תקיפות לוחמי הג'האד במסגרת יחידות ביטחוניות [של דאעש] או של לוחמי ג'האד בודדים [קרי: "זאבים בודדים" הפועלים בהשראת דאעש], לא משנה עד כמה הן נוקטות אמצעי זהירות ונמצאות במצב כוננות. עליהן [על המדינות הכופרות] לדעת היום שהאינטרסים שלהן מחוץ לגבולותיהן מאוימים גם-כן, וכמו-כן גם אזרחיה בחו"ל, וכי לוחמי הג'האד יתקפו אותם [את האינטרסים ואת האזרחים] בכל מקום כשהם מסתייעים באללה העצום, שכן אללה מעניק ניצחון למי שמסייע לו [בקידום האסלאם], שהרי אללה חזק ואהוב.