מאפייני מערך ההסברה של דאעש בעידן שלאחר נפילת המדינה האסלאמית

כרזה עליה הסיסמה

כרזה עליה הסיסמה "מדינת האסלאם נותרת על כנה ומתפשטת" בתוספת הכיתוב "על אפו ועל חמתו של כל כופר ונוטש האסלאם" (חשבון הטוויטר nizaraboahmade@, 30 במרץ 2014).

סרטון המתעד הוצאה להורג של 21 מהגרי עבודה קופטים מצריים ע

סרטון המתעד הוצאה להורג של 21 מהגרי עבודה קופטים מצריים ע"י פעילי שלוחת דאעש בלוב. הסרטון הופק ע"י מוסד אלחיאת של דאעש והופץ ברשתות החברתיות (15 בפברואר 2015).

סרטון המתעד שריפת טיס ירדני שנפל בשבי דאעש. מימין: הטייס הירדני טרם הכנסתו לכלוב והעלאתו באש. משמאל: הטייס הירדני בכלוב צופה בלהבות המתקרבות אליו (אלמנבר אלאעלאמי אלג'האדי).

סרטון המתעד שריפת טיס ירדני שנפל בשבי דאעש. מימין: הטייס הירדני טרם הכנסתו לכלוב והעלאתו באש. משמאל: הטייס הירדני בכלוב צופה בלהבות המתקרבות אליו (אלמנבר אלאעלאמי אלג'האדי).

: סרטון הוצאה להורג ע

: סרטון הוצאה להורג ע"י ג'ון הג'האדיסט", כמה דקות לפני עריפת ראשו של צלם העיתונות האמריקאי ג'יימס פולי, 19 באוגוסט 2014 (חשבון הטוויטר curdistani@curdistani, 27 בספטמבר 2014).

עיקרי העבודה

עבודת מחקר זאת מנתחת את מאפייני מערך ההסברה של דאעש. זאת, על רקע התמורות, שעבר מערך ההסברה של דאעש בעקבות רצף הכישלונות, שהובילו לנפילת המדינה האסלאמית ולשינוי מהותי בדפוסי פעילותו של דאעש (הפיכתו ממדינה אסלאמית לארגון טרור). מהעבודה עולה, כי אובדן השטחים והמשאבים, שהואץ בשנת 2017, פגע קשות במערך ההסברה של דאעש. בו בזמן ניתן להצביע על סימני התאוששות ממשיים בחודשיים האחרונים, בתחילת העידן שלאחר נפילת המדינה האסלאמית.

  • הפגיעה במערך ההסברה של דאעש התבטאה, בין השאר, בהפסקת פעילותן של פלטפורמות תקשורתיות או בהופעה בלתי סדירה שלהן; בירידה משמעותית בנפח תוצרי ההסברה, שהפיק מערך ההסברה; פגיעה בכמות ובאיכות תוצרי ההסברה ובשינויים שחלו בתכני התוצרים. שינויים אלו התבטאו בדיווחים קצרים; טון אפולוגטי; איחור בדיווחים ובהודעות קבלת אחריות; אי דיוקים והגזמות; בעיות בתרגום כותרות וכיתוביות מערבית לאנגלית וירידה בכמות ובאיכות הסרטים והתמונות. במקביל חלה עלייה בכמות הקריאות למוסלמים ברחבי העולם לבצע פיגועים בחו"ל ובקריאות, שהפנה מערך ההסברה לפעילים בסוריה ובעיראק, להתאזר בסבלנות ולהתמיד במאבקם לנוכח הקשיים, שבפניהם ניצב דאעש.
  • תקופת השיא של הפעילות ההסברתית של דאעש הייתה בשנים 2015-2014. בתקופה זאת, שהחלה לאחר הקמת דאעש והתנתקותו מאלקאעדה, היה הארגון בנסיקה מורלית, צבאית וכספית, שהגיעה לשיאה עם כיבוש העיר מוצול שבעיראק והקמת המדינה האסלאמית (יוני 2014). בתקופה השיא הוקם ע"י דאעש מערך הסברה איכותי, יעיל, בעל אופי ריכוזי, שהופעל ע"י "משרד ההסברה המרכזי" של המדינה האסלאמית. מערך זה נשען על אנשי מקצוע מיומנים, שחלקם הגיעו לסוריה ממדינות המערב. מערך ההסברה הצליח באותה עת להפיק סרטים ולהפיץ פרסומים באיכות גבוהה ביותר.
  • בתקופת השיא של דאעש הפך מערך ההסברה שלו ממקומי לגלובלי. לדפוסי ההסברה המסורתיים נוספה פעילות תקשורתית ענפה, שחתרה להגיע לקהלי יעד ברחבי העולם, בשפות שאינן ערבית בעיקר אנגלית. לשפות האירופאיות ה"שגרתיות" נוספו גם שפות המכוונות לקהלים מוסלמים כגון תורכית, אינדונזית, אויגורית (שפת המיעוט המוסלמי בסין) ופשטו (אפגניסטאן). במקביל התבצעה פעילות נרחבת ברשתות החברתיות בעיקר בטוויטר, כפלטפורמות להפצת תוצרי ההסברה של דאעש. תכני ההסברה בתקופת הפריחה של דאעש עסקו, בין השאר, בהבלטת משילות המדינה האסלאמית והתנהלות המדינה כגוף חי ומתפקד, המקיימת לצד הלחימה גם חיים אזרחיים; בעידוד פעילים מרחבי העולם להתגייס לשורות המדינה האסלאמית ובהצגת הח'ליפות החדשה כביטוי הטהור למימוש אוטופי של האסלאם.
  • בשנים 2017-2016, במקביל לפגיעה שספגה המדינה האסלאמית, חלה בהדרגה ירידה משמעותית, כמותית ואיכותית, במערך ההסברה של דאעש. כמה סיבות היו לכך: הריגת בכירים במערך ההסברה, מחסור במשאבים כספיים, שהשפיע על הקצאת כספים לצרכי הסברה; ואובדן השטחים ומרכזי האוכלוסייה של המדינה האסלאמית (ובעיקר נפילת הערים אלרקה ומוצול, שבהן היו ממוקמות פונקציות ההסברה המרכזיות). בנוסף לכך נאלץ דאעש להתמודד, כבר בתקופת השיא של פעילותו, עם פעילות אינטנסיבית נגדו מצד הנהלות טוויטר, פייסבוק ויוטיוב ועם הפלת אתרים מרכזיים של דאעש באמצעות התקפות סייבר.
  • רק לקראת סוף שנת 2017, בראשית העידן, שלאחר נפילת המדינה האסלאמית, החלה מערכה ההסברה של דאעש להראות סימני התאוששות ממשיים: דאעש שיקם את מרבית האתרים והמוסדות ההסברתיים המזוהים עימו והחל להפיק תכני הסברה מעודכנים יותר ואיכותיים יותר. ההתאוששות ניכרה הן במערך ההסברה המרכזי (הממשיך להיות דומיננטי) והן בפעילות ההסברתית המקומית של המחוזות בסוריה, בעיראק ובחו"ל. פעילות זאת בולטת באותם מחוזות בסוריה ובעיראק, שבהם שבה להתנהל, לאחר נפילת המדינה האסלאמית, פעילות טרור וגרילה. בחו"ל בולטים בפעילותם ההסברתית מחוזות סיני וח'ראסאן (אפגניסטאן/פקיסטאן), בתאימות מלאה עם הפעילות המבצעית המתקיימת במחוזות אלו. עם זאת, היקף ואיכות מערך ההסברה הנוכחי של דאעש עדיין לא חזרו לתקופת השיא.
  • להלן הפלטפורמות ההסברתיות הפועלות כיום במסגרת מערך ההסברה של דאעש (עדכני למחצית הראשונה של ינואר 2018). מקצת מהפלטפורמות הללו שייכות לדאעש באופן פורמאלי. רובן אינן שייכות פורמאלית לדאעש אך תכניהם מזוהים בבירור עם הארגון:
    • סוכנויות הידיעות של דאעש: סוכנות הידיעות המרכזית והחשובה ביותר הינה אעמאק. סוכנויות ידיעות נוספות: מא'תה, רשת החדשות של המחוזות (WNN), אלקראר.
    • מוסדות להפקה ולהפצת חומרי הסברה: המוסד החשוב ביותר הינו מוסד אלחיאת, זרוע ההפקה של משרד ההסברה המרכזי. מוסדות נוספים: מוסד אלפרקאן, מוסד אלאג'נאד, מוסד רמאח.
    • אתרי אינטרנט המזוהים עם דאעש: האתר החשוב ביותר הינו אח'באר אלמסלמין. אתר נוסף: אלצוארם.
    • מגזיניים אינטרנטיים: המגזין המרכזי של דאעש הינו השבועון אלנבא'. מגזין פחות חשוב הינו אלאנפאל.
    • תחנת רדיו אינטרנטית של דאעש: רדיו אלביאן.
    • משרדי הסברה מקומיים במחוזות השונים: בעבר הם היו אחראים להפצת רוב תוצרי ההסברה של דאעש. חלקם לפחות ממשיכים להיות פעילים.
  • בנוסף לכך קיימות פלטפורמות תקשורתיות, חלקן חשובות, שהפסיקו לפעול: האתר חק, הירחון רומיה, המגזין דאבק, מוסד להפקה הסברתית אלאעתצאם ואתר אלאנצאר. יש לקחת בחשבון, שחלק מפלטפורמות אלו ישוב לפעול ככל שדאעש ישקם את מערכיו המבצעיים וההסברתיים.
  • כבר בתקופת השיא של מערך ההסברה נאלץ דאעש לצמצם ואחר כך להפסיק לגמרי את הנוכחות שלו ברשתות החברתיות הפופולריות טוויטר, פייסבוק ויוטיוב. זאת בעיקר בשל פעילות נגדו מצד הנהלות הרשתות הללו. כפועל יוצא מכך מרבים דאעש ותומכיו לפעול באמצעות אפליקציית הטלגרם, המאפשרת לקבוצות של פעילי דאעש לפעול באנונימיות. השימוש הנרחב שעושה דאעש באפליקציות אנונימיות מוצפנות נותן לו מענה מסוים לסוגיית הקשר עם הפעילים והמחוזות ברחבי העולם, אך זאת במחיר של קושי להפיץ את תכניו בקרב קהל רחב ולהטמיע מסריו בשיח כללי ברשתות (כפי שהיה המצב בזמנו בעיקר באמצעות טוויטר).
  • התכנים המופצים באמצעות מערך ההסברה של דאעש מצביעים על כך, שגם לאחר שנפלה המדינה האסלאמית נשאר דאעש, בראייתו שלו ובראיית מחוזותיו השונים, ארגון ג'האדיסטי גלובלי, אשר פעילותו אינה מצטמצמת רק לעיראק ולסוריה (הממשיכות להוות את שתי מדינות הליבה של דאעש). מערך ההסברה המקומי והעולמי נתפס ע"י דאעש כבעל חשיבות רבה מכמה סיבות: הוא מאפשר לדאעש "להישאר על המפה" של הארגונים הג'האדיסטים כולל אלקאעדה, הארגון המתחרה. הוא מאפשר לו לשמור על קשר עם פעילים ומחוזות בחו"ל, להמשיך ולהפיץ מידע על פעילותו המבצעית, להעביר מסרים אידיאולוגיים לתומכיו ולקהילות מוסלמיות ברחבי העולם ולנהל קמפיין הסתה, שמטרתו להניע תומכים מוסלמים ברחבי העולם, לבצע פיגועים במקומות מגוריהם ("פיגועי השראה").

איום הטרור הגלובלי של דאעש לא הסתיים עם נפילת המדינה האסלאמית ויתכן, שהוא אף עתיד להתגבר. זאת, משום שעל דאעש לא רובץ עתה העול של ניהול שוטף של המדינה האסלאמית, הגנת גבולותיה ואספקת צרכי תושביה. זאת ועוד, דווקא בשל נפילת המדינה האסלאמית תהיה לדאעש ולמחוזותיו מוטיבציה רבה להוכיח, שהם עדיין רלבנטים. מערך ההסברה המשתקם של דאעש הינו מרכיב חיוני בקרב מערכי הארגון המשרת את הנהגת דאעש המחוזות בסוריה, בעיראק ובחו"ל. באמצעות מערך זה ממשיך דאעש לקרוא לתומכי הארגון בקרב הקהילות המוסלמיות ברחבי העולם לבצע פיגועים באופן עצמאי כפי שעשה זאת מאז 2014. הסתה זאת, שלה דאעש מקדיש מקום רב בפרסומיו השונים המופנים לחו"ל נושאת פרי והיא מתדלקת את "פיגועי ההשראה" של מוסלמים תומכי דאעש ברחבי העולם, בדגש על מדינות המערב.[1]

מקורות
  • מסמך זה מסתמך בעיקר על בחינת הפלטפורמות התקשורתיות השונות המרכיבות את מערך ההסברה של דאעש וניתוח מסרי ההסברה המופיעים בהן. פלטפורמות ההסברה הללו כוללות אתרים המזוהים עם הארגון, מוסדות להפקת חומרי הסברה, מגזינים אינטרנטיים ופעילות ברשתות החברתיות. כמו-כן, נעשה שימוש בפרסומים קודמים אודות דאעש, שהוציא מרכז המידע למודיעין ולטרור שעסקו, בין היתר, בהתפתחויות שחלו במערך ההסברה של דאעש מאז שנת 2014. בנוסף לכך, נעשה שימוש במחקרים, שהתפרסמו ע"י מומחים ומכונים העוקבים אחר הנושא.
מבנה העבודה
  • עבודה זאת כוללת שלושה חלקים:
    • חלק א': מערך ההסברה של דאעש בתקופת השיא והשינויים שחלו בו:
      • מערך ההסברה של דאעש בתקופה השיא (2015-2014).
      • השינויים שחלו במערך ההסברה של דאעש במהלך המערכה, נגד המדינה האסלאמית.
      • השפעת הריגתם של בכירים במערך ההסברה.
    • חלק ב': מאפייני תשתית ההסברה הנוכחית של דאעש:
      • מאפיינים כלליים.
      • סוכנויות הידיעות.
      • מוסדות להפקת ולהפצת חומרי הסברה.
      • אתרי האינטרנט של דאעש.
      • מגזינים אינטרנטיים.
      • תחנת רדיו אינטרנטית.
      • פלטפורמות תקשורתיות שהפסיקו לפעול.
    • חלק ג': ההסברה של דאעש במחוזות השונים בסוריה, בעיראק ובמחוזות בחו"ל.
      • מאפיינים כלליים
      • המחוזות הבולטים בסוריה ובעיראק בפעילות ההסברתית.
    • חלק ד': מערך ההסברה והתקשורת ברשתות החברתיות:
      • המעבר לאפליקציית טלגרם.
      • גלישה אנונימית.
      • הקמת מאגר של חשבונות פייסבוק וטוויטר פנויים עבור פעילי דאעש ("בנק התומכים").

[1] דוגמאות עדכניות ל"פיגועי השראה", הינם פיגוע דריסה ב-31 באוקטובר 2017 בניו יורק ופיצוץ מטען מאולתר ב-11 בדצמבר 2017 בניו יורק, שבוצעו ע"י תומכי דאעש בארה"ב.