איראן בעידן שלאחר דאעש: יעדים, הזדמנויות ואתגרים

לוחמי משמרות המהפכה בקרב נגד דאעש (אל-מיאדין, 16 באוגוסט 2017).

לוחמי משמרות המהפכה בקרב נגד דאעש (אל-מיאדין, 16 באוגוסט 2017).

קאסם סלימאני מתדרך לוחמים, ככל הנראה באזור לאד'קיה שבסוריה (פייסבוק, 13 באוקטובר 2015).

קאסם סלימאני מתדרך לוחמים, ככל הנראה באזור לאד'קיה שבסוריה (פייסבוק, 13 באוקטובר 2015).

קאסם סלימאני לצד לוחמי חטיבת

קאסם סלימאני לצד לוחמי חטיבת "פאטמיון" בגבול סוריה-עיראק (תסנים, 12 ביוני 2017).

פגישת שגריר איראן בדמשק ג'ואד תרכאבאדי עם ראש ממשלת סוריה עמאד ח'מיס (איסנ

פגישת שגריר איראן בדמשק ג'ואד תרכאבאדי עם ראש ממשלת סוריה עמאד ח'מיס (איסנ"א, 12 ביוני 2017).

קאסם סלימאני בביקור בעיר כרבלאא' שבעיראק (אבנ

קאסם סלימאני בביקור בעיר כרבלאא' שבעיראק (אבנ"א, 21 באוגוסט 2015).

פגישת עלי שמח'אני עם משלחת PUK (איסנ

פגישת עלי שמח'אני עם משלחת PUK (איסנ"א, 17 ביולי 2017)

ד"ר רז צימט
עיקרי המסמך
היעדים האסטרטגים של איראן

בעיראק ובסוריה מתחולל עתה תהליך שבמסגרתו מתפרקת "המדינה האסלאמית" ודאעש עתיד לשוב ל"מקומו הטבעי" כארגון טרור ג'האדיסטי, ללא "מדינה" בעלת גבולות טריטוריאליים. המפלות שנוחל דאעש בעיראק ובסוריה, ובמרכזן אובדן מוצול, המערכה באלרקה והתקרבות הכוחות הסורים לדיר אלזור, פותחות בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמיק השפעתה בסוריה, בעיראק ובמזרח התיכון כולו.

  • איראן, שכבר הוכיחה בעבר יכולת טובה לנצל כל הזדמנות לשיפור ומעמדה כמעצמה אזורית, מבקשת כעת לנצל את החלל, שדאעש מותיר אחריו בסוריה ובעיראק, כדי לקדם את שאיפותיה באזור ולמלא תפקיד מרכזי בעיצוב המזרח התיכון בעידן שלאחר דאעש. פעילות איראן בסוריה ובעיראק משתלבת באסטרטגיה האיראנית הכוללת החותרת להגמוניה אזורית. איראן מבקשת להרחיב את השפעתה על מדינות וארגונים באזור, ובמקביל למנוע התבססותם של גורמים בחסות אמריקאית ומערבית בסוריה, בעיראק או בכל מדינה אחרת. מעורבותה האזורית נועדה לא רק ליישם את תפיסתה האידיאולוגית אלא בעיקר לממש אינטרסים לאומיים איראניים, הנתפסים בעיני איראן כחיוניים.
    • במדיניותה הנוכחית בסוריה ובעיראק מבקשת איראן לקדם כמה יעדים מרכזיים:
    • ייצוב ועיצוב המשטר הסורי: שימור משטר הנשיא אסד, סיוע להתבססותו והגברת ההשפעה האיראנית עליו הינם יעדים חיוניים עבור איראן. זאת, הן בשל היותו של המשטר הסורי בעל ברית אסטרטגי של איראן בעולם הערבי והן בשל ההשלכות השליליות העלולות להיות לנפילת משטר אסד על ארגון חזבאללה כתוצאה מאובדן העורף הלוגיסטי הסורי (החיוני להעברת הסיוע האיראני לארגון). מעבר לכך, סוריה השוכנת בלב העולם הערבי נתפסת כמרכז גיאו-פוליטי חשוב ממנו תוכל איראן בעתיד לנהל מדיניות חתרנית לקידום ההגמוניה האזורית שלה.
    • ביסוס מרחב השפעה איראני-שיעי, שישתרע מאיראן דרך עיראק וסוריה ועד לבנון והים התיכון. במרחב השפעה זה ניתן יהיה ליצור מסדרון יבשתי מאיראן לסוריה וללבנון. מסדרון שכזה יספק לאיראן נתיב נוסף להעברת כוחות, נשק וציוד לסוריה וללבנון. זאת במקביל לנתיב האווירי, בו היא משתמשת כבר כיום באופן תדיר, ולנתיב הימי, בו היא עשתה שימוש במספר הזדמנויות בעבר. נראה לנו כי איראן שואפת גם ליצור לעצמה גישה לים התיכון, ולהשיג דריסת רגל צבאית ארוכת טווח בסוריה (הגם שבכירים איראנים הכחישו כוונה שכזאת).
    • הגברת מנופי הלחץ והחרפת האיום על ישראל תוך יצירת הרתעה כלפיה. זאת, בעיקר באמצעות חיזוק יכולותיו הצבאיות של ארגון חזבאללה, יצירת יכולות עבור חזבאללה ליצור אמצעי לחימה והקמת תשתיות טרור מקומיות ברמת הגולן שנועדו ליצור חזית עימות חדשה עם ישראל. נראה לנו, כי בראייה האיראנית תתבססנה התשתיות ברמת הגולן מפעילי חזבאללה, פעילי מליציות שיעיות הנתמכות ע"י איראן ופעילים מקומיים מרמת הגולן[1].
    • שימור עיראק כיחידה טריטוריאלית אחת בדומיננטיות שיעית וכבעלת ברית הנתונה להשפעה איראנית. לשם קידום יעד פוליטי זה מטפחת איראן מליציות שיעיות בעיראק הנתונות להשפעתה ("הגיוס העממי"), באמצעותן ניתן יהיה לקדם את היעדים האיראנים בזירה הפנים-עיראקית.
    • דחיקתה של ארצות-הברית מהאזור, הנתפסת על-ידי איראן כאיום מרכזי על ביטחונה הלאומי ועל האינטרסים החיוניים שלה. בשלב הראשון יושג יעד זה ע"י מזעור ההשפעה האמריקאית בסוריה ובעיראק בעידן שלאחר כיבוש מוצול ואלרקה, ובהמשך גם פגיעה בהשפעה האמריקאית במדינות נוספות במזרח התיכון.
    • העמקת ההשפעה הפוליטית, הכלכלית, הדתית והתרבותית האיראנית בסוריה, בעיראק ובלבנון. זאת, תוך ניצול חולשת הממשל המרכזי במדינות הללו וניצול ההזדמנויות הטמונות בשיקום הכלכלה ומערכות התשתית בסוריה ובעיראק, שנהרסו בשנות המלחמה. מכשיר חשוב להשגת יעד זה הינם הקהילות השיעיות המתגוררות במדינות הללו (ובסוריה הקהילה העלוית), המצויות במתח עדתי-דתי עם האוכלוסיות המוסלמיות-סוניות.
  • כדי לממש את יעדיה האסטרטגיים ממשיכה איראן להשקיע את עיקר המאמצים בסוריה בייצוב שלטונו של אסד ובהרחבת שטחי שליטתו. חרף ההישגים המשמעותיים לכוחות המשטר הסורי, טרם הושגה הכרעה במערכה הממשיכה להציב בפני איראן ומשמרות המהפכה אתגר משמעותי, ולגבות ממנה ומבני חסותה מחיר אנושי כבד.
  • איראן חותרת לנצל את הכוחות הפועלים תחת משמרות המהפכה כדי להתבסס בשטחים מהם נדחקו המורדים הסורים ודאעש. זאת במטרה ליצור מרחב השפעה, שישתרע מאיראן דרך עיראק וסוריה ועד לבנון והים התיכון. צירים יבשתיים ממזרח למערב יאפשרו גישה איראנית ישירה לבעלות בריתה בסוריה ובלבנון. המאמץ האיראני לבסס ציר זה מתבצע באמצעות התקדמות הכוחות התומכים במשטר אסד, ובכללם חזבאללה ומיליציות שיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה ("הגיוס העממי"), לנקודות מעבר מרכזיות, שעל הגבול העיראקי-סורי. איראן מעודדת גם את הארגונים שבחסותה בעיראק ובסוריה לפעול בקרבת הגבול העיראקי-סורי.
מכשולים בדרך למימוש האינטרסים האיראנים
  • איראן ניצבת בפני כמה מגבלות בסיסיות בבואה לבסס את עצמה כגורם כוח משמעותי במרחב הערבי במזרח התיכון. ראשית, כמדינה בעלת רוב פרסי היא נתפסת גם בעולם הערבי, גם בעיני בעלות בריתה, כגורם זר הנוהג באופן מתנשא ולעיתים אף גזעני כלפי שכניו הערבים. שנית, איראן השיעית מתקשה לממש הגמוניה אזורית במרחב שרובו מוסלמי סוני. השימוש בארגונים שליחים (proxies) מקומיים מסייע אומנם לאיראן לטשטש את מעורבותה הישירה במרחב, אך קיימת בעייתיות באסטרטגיה הנשענת על הפעלת שליחים בעלי אינטרסים משלהם, שאינם כפופים באופן מוחלט לתכתיב האיראני.
  • כינון מרחב ההשפעה האיראני במערב עיראק ובמזרח סוריה והקמת מסדרון יבשתי מאיראן לכיוון הים התיכון מציב אתגר מיוחד עבור איראן. זאת משום שממשל עיראק (בעידוד ארה"ב) עלול להערים קשיים על העברת אמצעי לחימה בנתיב זה. בנוסף לכך חלק מהנתיב נשלט על-ידי כוחות המתנגדים לחדירת איראן, כגון המיליציות הכורדיות הנתמכות על-ידי ארצות-הברית או האוכלוסייה הסונית המתגוררת במערב ובמרכז עיראק. גם דאעש, בעידן שלאחר אובדן מוצול, צפוי לשנות את דפוסי פעולתו ולשוב ולהיות ארגון טרור וגרילה, עשוי להערים קשיים על תנועת כלי רכב במסדרון היבשתי.
  • פעילותן של המעצמות ושל מדינות באזור, ובמרכזן רוסיה, ארצות-הברית ותורכיה, מגבילה, אף היא, את יכולתה של איראן לממש את שאיפתה להגמוניה אזורית ולעצב את מזרח סוריה ומערב עיראק כחלק ממרחב ההשפעה שלה. בסוריה הפכה רוסיה לגורם הדומיננטי ואיראן נאלצת להסתפק בתפקיד משני במהלכים הצבאיים והמדיניים שהתחוללו בה בשנה האחרונה (דבר היוצר מתחים ביחסי איראן-רוסיה). שחקן מתחרה נוסף לאיראן במרחב הסורי (ואף מעבר לו) היא תורכיה, המבקשת לשחק תפקיד מרכזי הן במאמץ הצבאי נגד דאעש והן בעיצוב ההסדרים המדיניים על עתיד סוריה. זאת ועוד, ניתן להניח, כי תורכיה המוסלמית-סונית עשויה לראות את התחזקות ההשפעה השיעית בהנהגת איראן כפגיעה באינטרסיה.
  • המאמץ האיראני לבסס השפעה במרחב טומן בחובו פוטנציאל לחיכוך גובר גם עם ארצות-הברית, במיוחד בעידן הנשיא טראמפ. איראן עוקבת בדאגה אחר הפעילות האמריקאית נגד כוחות המשטר הסורי בסמוך לגבול סוריה-עיראק ורואה בה שלב חדש במערכה לעיצוב סוריה ביום שלאחר דאעש וכ"מזימה אמריקאית", שנועדה לבלום את ההשפעה האיראנית. בנוסף לכך, הנוכחות האיראנית בסוריה טומנת גם פוטנציאל של חיכוך עם ישראל ועלולה להוביל להסלמה בין שתי המדינות בעיתוי שאינו נוח לאיראן.
  • גם בזירה הפנים-איראנית מציבה מעורבות איראן בסוריה אתגר לא פשוט. המערכה הצבאית בסוריה ממשיכה לגבות מאיראן והארגונים שבחסותה מחיר אנושי וכלכלי כבד, המעורר לעיתים ביקורת פנימית, ומגבירה את החיכוך עם דאעש (כפי שבא לידי ביטוי במתקפת הטרור המשולבת, שביצע הארגון בטהראן ב-7 ביוני 2017). זאת ועוד, חתירתה של איראן להגמוניה במזרח התיכון עלולה בהמשך לחייב אותה להגביר את "השקעותיה" בסוריה, עיראק, לבנון ומוקדי עימות נוספים, דבר העלול להגביר את הביקורת מבית.
ההיבט העיראקי
  • החלשתו המשמעותית של דאעש פותחת בפני איראן הזדמנות להרחבת השפעתה בעיראק. בשונה מסוריה, נוכחותה הצבאית הישירה של איראן בעיראק מוגבלת ביותר והיא מתבססת בעיקר על המיליציות השיעיות העיראקיות ("הגיוס העממי"), הפועלות ברובן בחסות ישירה או עקיפה של משמרות המהפכה. הן ממלאות תפקיד חשוב בזירה הפנימית בעיראק, שעשוי אף לגבור בתום המערכה נגד דאעש, כאשר הן יתבעו את מקומן בסדר הפוליטי החדש בעיראק. נראה כי מרבית המיליציות נאמנות לאיראן ויכולתו של השלטון המרכזי בבגדאד לכפות את רצונו עליהן מוטלת בספק.
  • איראן רואה במעורבותה בעיראק אמצעי חיוני לשימור השפעתה במדינה זו ולמניעת נוכחות והשפעה של ארה"ב הנתפסות בעיניה כאיום על האינטרסים הלאומיים שלה. בראיית איראן, צפויה החלשת דאעש להאיץ את המאבק עם ארצות-הברית על ההשפעה בעיראק. איראן חותרת לנטרל את ההשפעה האמריקאית בעיראק, אשר גברה במהלך המערכה נגד דאעש, ובעיקר בתקופת הלחימה במוצול.
  • בדומה לסוריה, פועלת איראן להרחבת השפעתה בעיראק גם במישורים הכלכלי, התרבותי והדתי. איראן משקיעה מאמצים נרחבים להגברת הסחר עם עיראק, השתלטה על מספר שדות נפט באזור הגבול עם עיראק ויתכן גם שאיראן תסייע לשיקום האזורים שנכבשו מידי דאעש. כמו כן פועלת איראן להרחיב את השפעתה הדתית בערים הקדושות לשיעה בעיראק.
  • הסיוע האיראני תרם משמעותית לבלימת דאעש אך הביא גם להגברת הביקורת בתוך עיראק נגד התערבותה של איראן בענייניה הפנימיים של איראן. ביקורת זו משקפת את מורכבות המערכת הפוליטית השיעית בעיראק, שבמסגרתה באים לידי ביטוי עמדות שונות ואף מנוגדות ביחס למעורבות האיראנית. את ההתנגדות למעורבות האיראנית בעיראק מוביל בשנתיים האחרונות איש הדת והפוליטיקאי השיעי, מקתדא אלצדר. אלצדר נחשב בעבר לבן-טיפוחיה של איראן, אך בשנים האחרונות התרחק מהאיראנים והחל למתוח ביקורת פומבית על מעורבותה של טהראן בעיראק. איראן מוטרדת מפעילותו הגוברת, ובעיקר מקשריו המתהדקים עם סעודיה, יריבתה המרכזית באזור.
  • גם ראש הממשלה חידר אלעבאדי, שמונה לתפקיד בקיץ 2014 במקומו של ראש הממשלה הפרו-איראני נורי אלמאלכי, מגלה קו עצמאי מול טהראן. ביסוד מדיניותו של אלעבאדי עומד הרצון שלא להפך ל"גרורה איראנית". לכך ניתן להוסיף את עניינה הבסיסי של עיראק בהמשך הסיוע האמריקאי ורצונה לשמר קשרים תקינים עם המדינות הערביות הסוניות, ובהן ערב הסעודית. כניסתה של תורכיה כשחקן נוסף בעיראק נתפסת, אף היא, כאיום בעיני איראן החוששת מפני כוונותיו של תורכיה לבצר את אחיזתה בצפון עיראק.
  • אתגר נוסף ניצב בפני איראן מכיוון הכורדים בצפון עיראק. איראן חוששת מהפיכתו של האזור הכורדי בעיראק למדינה עצמאית דה-פקטו. שכן, בראייתה של איראן, עלול הדבר לסכן את לכידותה הטריטוריאלית של עיראק, לפגוע במאמציה לבצר את השפעתה בעיראק ולחזק מגמות בדלניות בקרב המיעוט הכורדי באיראן. החשש של איראן ניכר היטב בהתנגדותה הפומבית להנפת הדגל הכורדי בעיר כרכוכ, שבצפון עיראק ובמאמציה למנוע את משאל העם על עצמאות החבל הכורדי.
סיכום

בסיכומו של דבר, היחלשות דאעש בסוריה ובעיראק והפיכתו מ"מדינה אסלאמית" לארגון טרור וגרילה פותחת בפני איראן חלון הזדמנויות למימוש שאיפותיה האזוריות ולהרחיב את השפעתה. בעדיפות הראשונה נמצאת לבנון, סוריה, עיראק ותימן, שבהן יש לאיראן אחיזה איתנה. אף על פי כן, יכולתה לבצר את השפעתה מוגבלת על-ידי מאפייני יסוד במערכת המזרח-תיכונית, ובראשם ההרכב הדמוגרפי והשפעתם המתחרה של שחקנים אזוריים ובינלאומיים. הצלחתה להרחיב השפעתה במרחב תלויה לא רק ברצונותיה ובכוונותיה, כי אם גם בהתנהלות יתר השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים, הבינלאומיים והמקומיים, הפועלים באזור ובהחלטתם האם לשתף פעולה עם שאיפותיה או להקשות עליה במאמציה לבסס מרחב השפעה בדומיננטיות איראנית.

 


לוחמי משמרות המהפכה בקרב נגד דאעש (אל-מיאדין, 16 באוגוסט 2017).

נספחים
  • להלן חמישה נספחים העוסקים בהיבטים שונים של המעורבות האיראנית בסוריה, עיראק והמזרח התיכון כולו:
    • נספח א': התפתחות המעורבות האיראנית בסוריה.
    • נספח ב': מאפייני הפעילות האיראנית הנוכחית בסוריה.
    • נספח ג': האתגרים הניצבים בפני מעורבות איראן בסוריה, בעיראק ובעולם הערבי כולו.
    • נספח ד': המעורבות האיראנית בעיראק.
    • נספח ה': הקשיים הניצבים בפני מעורבות איראן בעיראק.

[1] בעבר התבטא אבו מהדי אלמהנדס, פעיל שיעי עיראקי המשמש כסגן מפקד "הגיוס העממי" (מסגרת מליציות שיעיות הפועלת בחסות איראן), כי אם חסן נצראללה יבקש לפנות לעבר ישראל במקרה שיפרוץ עימות, "הגיוס העממי" יעשה זאת. בהקשר זה ראו פרסום מרכז המידע מה-20 ביולי 2017: "האינטרסים והכוונות של איראן בעיראק ובסוריה כפי שהם משתקפים בהתבטאויות מפקדים בכירים ב"גיוס העממי", מסגרת-על של המליציות השיעיות בעיראק המופעלת ע"י כוח קדס האיראני". ↑